עריכת הדף "תורה תמימה/ויקרא/יד" (פסקה)

== לו ==

'''וצוה הכהן ופנו. ''' הצווי בכהן והפנוי בכל אדם {{תוספת|קכח|עיין מש"כ לעיל בפ' תזריע (י"ב כ"ד) בפסוק וצוה הכהן וכבסו וצרף לכאן.}}. (שם).

'''ופנו את הבית. ''' תניא, נגעים באים על הגזל, דכתיב וצוה הכהן ופנו את הבית, ותנא, הוא כנס ממון שאינו שלו, יבא הכהן ויפזר ממונו {{תוספת|קכט|יתכן דמדייק מדלא כתיב ופנו את הבית בלא צווי הכהן, ולמה צריך לחכות על זה לצווי הכהן אלא אם היו מפנים מקודם היו מפנים בסדר ומשטר בלא פזור, אבל הכהן מצוה לפנות בפזור, וזה על העונש שכנס ממון שאינו שלו.}}. (ערכין ט"ז א').

'''ולא יטמא וגו'. ''' א"ר מאיר, וכי מה מטמי לי' {{תוספת|קל|ר"ל מה מטמי ליה שצותה התורה לפנות הכלים שלא יפסידנו.}}, אם תאמר כלי עציו ובגדיו וכלי מתכות, הלא מטבילם והם טהורים, על מה חסה התורה, על כלי חרסו ועל פכו {{תוספת|קלא|כלי חרס קטנים שאין להם טהרה במקוה, ומסיים עוד במשנה, אם כך חסה התורה על ממונו הבאי, [ר"ל על ממון קל כמו כלי חרס קטנים] ק"ו על ממונו החביב, ואם כך על ממונו, ק"ו על נפשותיו וכו', ואם כך על ממון רשעים [רומז למה שמבואר לעיל בפרשה דהנגעים באים על צרות עין ועל לה"ר ועל הגזל] ק"ו על ממון צדיקים. ועיין מש"כ לקמן בפ' קדושים בפסוק לא תשנא את אחיך. –

וע' במנחות ע"ו ב' חקרו בגמ' היכי רמיזא בתורה הא דחסה התורה על ממונם של ישראל והביאו מפ' דפ' חקת והשקית את העדה ואת בעירם, וצ"ע דאינו מביא ממשנה שלפנינו דמפורש בה כן ובסמיכות על פסוק מוקדם בתורה לפ' דפ' חקת, ויותר מזה, כי בראי' מפ' חקת יש להעיר לפי מ"ד במכילתא ס"פ בשלח בפ' להמית את בני ואת מקני בצמא השוו בהמתן לגופן מלמד שבהמתו של אדם היא חייו, וא"כ אין כ"כ ראיה שחסה התורה על סתם ממון. ובאמת רש"י בחולין מ"ע ב' מביא בענין זה הדרשה שלפנינו [רק בשם התו"כ ולא בשם המשנה]. ואפשר לומר הא דלא הביאו בגמ' מכאן משום דמבואר בתו"כ דדרשה זו היא אליבא דר"מ, ור"י ור"ש מוקמי הפסוק לענין אחר, וע"ע מש"כ בזה בפ' חקת שם, ועיין בשו"ת נב"י תנינא חיו"ד סי' ק"ס. –

והנה כלל זה דהתורה חסה על ממונם של ישראל בא כמה פעמים בש"ס, ואמנם כנגד זה מצינו כ"פ בגמ' כלל אחר דאין עניות במקום עשירות, וכללים אלו לכאורה סותרים זא"ז, ועיין מש"כ בפ' תצוה בבאור הענינים האלה.}} [נגעים פי"ב מ"ה].