עריכת הדף "כף החיים/אורח חיים/תצג" (פסקה)

== כו ==

כו) '''שם. בהגה ומרבים בו קצת שמחה.''' לזכר שפסקו מלמות. דרשוא מהרי"ל ר"ז או' ה'. מיהו הפר"ח הקשה ע"ז וכתב הטעם שהשמחה היא על אותם תלמידים שהוסיף אח"כ ר"ע שלא מתו כאלו יעו"ש. ועיין בשער הכוו' דף פ"ז ע"א שכתב ובבוא יום ל"ג לעומר אז נתגלה קטנות ב' של אי' שהוא שם אכדט"ם אשר באי' והנה הוא חילוף שם אלהים {{ממ|עיין לעיל או' ה'}} אשר הוא בחי' רחמים בסוד אלהים חיים וכו' ולכן סמך אח"כ ר"ע את ה' תלמידיו הגדולים מבחי' ה' גבורות דגדלות שהם כנגד ה' אותיות אכדט"ם שהם רחמים ואלו נתקיימו בעולם והרביצו תורה ברבים והם ר"מ ור' יהודה ור' אלעזר בן שמוע ור"ש ור' נחמיה יעו"ש.

כו) '''וכתב''' עו"ש בשער הכוו' ענין מנהג שנהגו ישראל ללכת ביום ל"ג לעומר על קברי רשב"י ור"א בנו אשר קבורין בעיר מירון כנודע ואוכלין ושותין ושמחים שם אני ראיתי למורי ז"ל שהלך לשם פ"א ביום ל"ג לעומר הוא וכל אנשי ביתו וישב שם ג' ימים ראשונים של השבוע ההוא וזה היה פעם הא' שבא ממצרים אבל אין אני יודע אם אז היה בקי ויודע בחכמה הזו הנפלאה שהשיג אח"כ. וה"ר יונתן שאגי"ש העיד לי שבשנה הא' קודם שהלכתי אני אצלו ללמוד עם מוז"ל שהוליך את בנו הקטן שם עם כל אנשי ביתו ושם גילחו את ראשו כמנהג הידועה ועשה יום משתה ושמחה גס העיד ה"ר אברהם הלוי כי בשנה הנז' הלך גם הוא שם והים נוהג לומר בכל יום בברכת תשכון נחם וכו' וגם בהיותו שם אמר נחם וכו' ואחר שגמר העמידה א"ל מוז"ל כי ראה בהקיץ את רשב"י ע"ה עומד על קברו וא"ל אמור את האיש הזה אברהם הלוי כי למה אומר נחם ביום שמחתינו ולכן הוא יהיה בנחמה בקרוב {{ממ|ועיין ברכ"י או' ד' שכתב אפשר דהקפידא היא שהיה שם על ציון רשב"י והראיה שלא נענש מקודם כשאמר בשנים שעברו יעו"ש}} ולא יצא חדש ימים עד שמת לו בן א' וקבל עליו תנחומין וכתבתי כל זה להורות כי יש שורש במנהג הזה הנז' ובפרט כי רשב"י ע"ה הוא מה' תלמידיו הגדולים של ר"ע ולכן זמן שמחתו ביום ל"ג לעומר כפי ע"ש לעיל ביום ל"ג לעומר עכ"ל. וכ"כ בס' פע"ח שער כ"ב פ"ו. וכתב שם בפע"ח והטעם שמת רשב"י ביום ל"ג יעו"ש. וכ"כ הברכ"י שם. וכ"כ הר"ז בסידורו דיום ל"ג בעומר הוא יום פטירת רשב"י ע"ה וכ"כ הרב בני יששכר ח"א מאמרי חודש אייר מאמר ג' או' ב' ואו' ו' וכ"כ ח"א כלל קל"א או' י"א דביום ל"ג הילולא דרשב"י ולכבודו נוהגין קצת שמחה יעו"ש והוא ע"פ מה דאיתא בזוה"ק פ' ויחי דף רי"ח ע"א ופ' האזינו סוף אדרא זוטא דף רנ"ו ע"ב דיום פטירת רשב"י ע"ה קרי ליה הילולא יעו"ש. אכן מדברי שער הכוו' הנז' משמע דהשמחה היא משום דבאותו יום סמך ר"ע את ה' תלמידיו ורשב"י ע"ה הוא מתלמידיו הגדולים וכ"כ הברכ"י בספרו טוב עין סי' ח"י או' פ"ז ובמראית העין בליקוטים שבסוף הספר סי' ז' או' ח' יעו"ש. ואפשר דהא והא איתא. ועיין בסה"ק חפץ בחיים דרוש ל"ג לעומר מ"ש עוד בזה יעו"ש.