עריכת הדף "
העמק דבר/שמות/כב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ל == '''ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה וגו׳.''' הקדים המקרא לאיסור טרפות מ״ע זו של ואנשי קדש תהיון לי. וגם דייק המקרא ובשר בשדה. והרי אין שום נ״מ לפי הפשט אם נטרפה בבית או בשדה. וכדאיתא בחולין דק״מ לענין טריפה דעוף והא בהדיא כתיב ופרש״י נבילה וטרפה לא יאכל לטמאה בה. וה״ה בהמה. אלא לפי הפשט בא ללמדנו שלא נימא דאזהרת טריפה הוא משום דטריפה אין בשרה בריא. ונפש נקיה אינה מקבלו. מש״ה פירש הכתוב דלא משום שתהיו נפש נקיה הזהרתי אלא משום שתהיו אנשי קודש מופרש לדעת עליון. וא״כ אפי׳ היא בשדה טריפה. שהיא חורשת בשדה והרי היא בריאה ובאה חיה וטרפה ומיד נשחטה וא״כ לא חלתה כלל והבשר בריא. מכ״מ מוזהרים אתם עליה. זהו לפי הפשט{{תוספת|י|אבל הרמב״ם ז״ל בהל׳ שחיטה פ״ד העלה מזה הדיוק דין נעלה וז״ל אע״ג שכל מיני טרפות הל״מ הן הואיל ואין לך בפירוש בתורה אלא דרוסה החמירו בה וכל ספק שיסתפק בדרוסה אסור. ושאר שבעה מיני טרפות יש מהם ספקות מותרים. והגר״א ביו״ד סי׳ נ״ט הקשה ע״ז מסוגיא דחולין דמ״ג גבי הא דאמר עולא ישב קוץ בוושט אין חוששין שמא הביא מקשה הגמ׳ מ״ש מספק דרוסה ומשני קסבר עולא אין חוששין לספק דרוסה. ולשיטת הרמב״ם מאי קשה מדרוסה שהחמירה בה תורה. ונראה דלק״מ דהרמב״ם לטעמי׳ דנקיבת הושט הוא נבילה ולא כשיטת הראשונים ז״ל דלא העלו מסוגיא דדל״ב דנבילה הוי אלא בפסוקת הגרגרת ברובו ולא נקובת הושט כמ״ש הרא״ש בפי׳ בשם ר״ת בפ׳ השוחט סי׳ ו׳ דלא מינבלא אלא אחר רוב סימן. ומש״ה הקשו התוס׳ והרא״ש שפיר בסוגיא דעולא הנ״ל נימא נשחטה הותרה. והרא״ש הוסיף להקשות מהא דתניא במחט שנמצא בעובי בית הכוסות אין חוששין שמא הבריא. והעלה הרא״ש דבאמת פסק הלכה כעולא דאין חוששין שמא הבריא אע״ג דקיי״ל חוששין לספק דרוסה. דלא כמשמעות הסוגיא דמדמה ספק דרוסה להא דישב לו קוץ בושט. אבל שיטת הרמב״ם הולך ואור עד נכון. דנקובת הושט הוא נבילה משום דלא מהני ליה שחיטה מש״ה אסורה בחיים משום נבילה. והיינו דדייק הרמב״ם בה״ש פ״ג הכ״א נקב הושט ועלה בו קרום וסתמו אין הקרום כלום והרי הוא נקוב כשהיה. ולא כן גבי נקב בריאה שלא סיים זה הלשון והרי הוא נקוב כשהיה משום דבריאה אין הטעם של פסול הקרום אלא משום וסופו ליפסק אע״ג דעתה אינו נקוב כשהיה. ולא עוד דנקבת הושט הוי נבילה. אלא דס״ל להרמב״ם דנקבת הושט ופסוקת הגרגרת ונקדרה הקנה כאיסר. אין בהם טריפות כלל משום שאינן יכולין לחיות . אלא משום דלא מהני להו שחיטה. [וכבר רצה הש״ך סי׳ ל״ג סק״ד לומר כן לדעת הרשב״א בפסוקת הגרגרת. אלא שזה באמת תמוה דא״כ מותר החלב מחיים] כדמוכח בפ״י מה״ש. כשמנה שבעים טרפות והעלה בריש פי״א דכל ספק טריפות מטריפות אלו משהין י״ב חודש. ולא מנה בכלל שבעים טריפות נקבת הושט אלא ניקב תורבץ הושט וכן לא מנה פסוקת הגרגרת ונקדרה כאיסר. והיינו משום שאין בהם הכלל כל שאין כמוה חיה שסתם טריפה אינו חי י״ב חודש והני חיות הן ואינן טריפות אלא משום דלא מהני להו שחיטה. ואסור משום זה חלבה וביצתה מחיים כמו טריפה ממש. ולא כהגהת רמ״א בסי׳ כ״ד בשם הרשב״א לענין עיקור דפיסולו משום דלא מהני לה שחיטה דחלב וביצים מותר. אבל הרמב״ם לא ס״ל הכי וכמבואר בה״ש פ״ט הכ״א סימנין שנידלדלו ברובן טריפה וכן אם נתקפלו שהרי אינן ראוין לשחיטה הרי דזה הטעם שוה לטריפה ממש. וכפשטא דשמעתא בחולין דס״ט א׳ לענין אבר היוצא. וכבר ערערו פוסקים אחרונים על פסק הרמ״א וכשיטת הרמב״ם בנקה״ו מוכח סוגיא דשם דמ״ג במחלוקת רב ושמואל בניקב תורבץ הושט אי הוי טריפה או לא דמפרש בגמ׳ דפליגי אי הוא מקום שחיטה. הרי דסתמא דגמ׳ הכי ס״ל דטריפות דנקה״ו אינו אלא משום שחיטט. ולא מהל״מ ככל שבעים טריפות שאינן חיות. ומסקנא דתורבץ הושט טריפה ממש. משום שאין כמוה חיה. ולא דמי לושט שכמוה חיה. ואל תתמה שכך הכלל בטריפות חותכה מכאן ומתה ומכאן וחיה. ויבואר עוד לפנינו ראיות מכריחות לשיטת הרמב״ם ז״ל בזה. [מכ״מ כ״ז אינו אלא לישוב רבא בדל״ב. והכי סתמא דגמ׳ אבל ר״ל דמיישב שם שחט שלא במקום חתך אינו פסול בשחיטה לא ס״ל הכי אלא גם נקה״ו ופסוקת הגרגרת טריפות משום שאין כמוה חיה. ומש״ה מפרש ר״ל ר״פ אלו טריפות הא דתנן בסיפא דמתניתין זה הכלל כל שאין כמוה חיה טריפה שבא לפרש כל הני טריפות דתנן שהוא משום שטריפה אינה חיה. ונקה״ו ופסוקת הגרגרת בכלל. וה״נ אית׳ בד׳ נ״ז בנקדרה הקנה איכא אמוראי דס״ל דטריפות דידה משום שאינה חיה י״ב חודש. אבל אנן לא קיי״ל הכי לדעת הרמב״ם ז״ל] הא מיהא לשיטת הרמב״ם דנקיבת הושט הוי נבילה ניחא שפיר הא דעולא דחוששין שמא הבריא ואין כאן הכלל דנשחטה הותרה כמו בבית הכוסות. שהרי הספק הוא בשחיטה והא דמסופק הגמ׳ בזה אינו אלא משום דאפשר הא דקיי״ל כל ספק בשחיטה פסול אינו אלא אם אירע ספק במעשה השחיטה דוקא משא״כ ספק אם אירע נקב בושט ס״ד שאינו כן מש״ה מדמי הסוגיא לספק דרוסה. דמדקיי״ל חוששין לספק דרוסה משום דפירש בו רחמנא. והרי אין ראוי להחמיר משום זה יותר מספק בשחיטה שע״פ דין הוא בחזקת איסור. וא״כ אין לנו לחוש שמא אירע דרוסה אלא אם נימא דכמ״כ בספק שחיטה אם ניקב הושט תחלה ג״כ אסור וחוששין שמא הבריא. מש״ה אמרינן דה״ה בספק דרוסה להחמיר אע״ג שאינו אלא טרפות מכ״מ מדפירש בו רחמנא יותר מכל הטריפות ש״מ דחמיר ובזה מתיישב הא דפסק הרמב״ם בה״ש פ״ז הי״ג דמקיפים בריאה מבהמה לבהמה. ובשמוטה קיי״ל גבי הא דשחט הושט ונמצא הגרגרת שמוטה שאין מקיפים מעוף לעוף. וכבר הקשה הכי הרא״ש ולהרמב״ם מיושב שפיר דאינו דומה ספק טריפות לספק נבילות ועוד מתיישב הרבה בזה וכ״ז למדנו מדכתיב ובשר בשדה:}}. וכיב״ז בס׳ דברים י״ד כ״א יע״ש: '''לכלב תשלכון אותו.''' מזה העלה הרמב״ם בהל׳ מאכלות אסורות פ״ד דבר חדש ונעלה בטריפות וז״ל ואם הטריפה שלא מתה אסורה יכול אם בא זאב וגרר הגדי ברגלו כו׳ ת״ל ובשר וגו׳ לכלב תשליכון אותו עד שיעשה אותה בשר הראוי לכלב. הא למדת שהטריפה האמורה בתורה היא שטרפה חית היער ושברה אותה ונטה למות מחמת מכותיה וא״א לה לחיות מחמת מכותי׳ אסורה מכאן אמרו חכמים זה״כ כל שאין כמוה חיה טריפה עכ״ל. ולכאורה דברי רבינו תמוהין שלפי דבריו מבואר מדכתיב לכלב תשליכון אותו שטריפה אינה אלא כשאינה חיה. והרי בר״פ אלו טריפות מבואר דאיכא פלוגתא דאמוראי בזה אי טריפה חיה או אינו חיה. ואפי׳ אנן דקיי״ל דאינו חיה מזאת החיה הוא דנ״ל ולא מלכלב תשליכון אלא כך הענין. דהני טריפות שנזכר במשנה כולם הל״מ כמבואר בגמ׳ אמר עולא ח׳ מיני טריפות נאמרו למשה מסיני. ובטריפות אלו פליגי אי טריפה חיה או לא. ואפי׳ למ״ד שאינה חיה אין הפירוש שאין לו רפואה כמש״כ הרמב״ן בחי׳ מס׳ חולין דע״ז והר״ן בפ״ג מהא דאי׳ בדנ״ד גבי הני דמחו בכוליא וקטלי דמש״ה כשר דגמירי דאי בדרי לה סמא חיי. אבל דעת הרמב״ם אינו כן אלא פי׳ אינו חיה הוא מעצמו בלי שום רפואה כמש״כ התוס׳ בכורות דל״ח לענין מום קבוע ואינו עובר דאע״ג שעובר ע״י רפואה מיקרי מום קבוע. משום שאינו עובר מאליו. וה״נ מיקרי אינה חיה משום דגמירי שאינן חיות מאליהן אבל רפואה מהני להן. והא דמהני שהוי י״ב חודש לספק הוא דאין חוששין שמא אירע להם עשב המרפאת שספק רחוק הוא. אבל אי היא ודאי טריפה לא מהני שהוי י״ב חודש דודאי אירע לה עשב המרפאת אותה טריפות וחיה ומכ״מ היא טריפה דטריפה אין לו תקנה כדאי׳ בד׳ ס״ח ב׳{{תוספת|יא|והנה בת״כ פ׳ שמיני פ״ג תניא אך את זה לא תאכלו ממעלה הגרה וגו׳ יש לך במעלה הגרה ומפריסי הפרסה שאי אתה אוכל ואלו הן נקובת הושט ופסוקת הגרגרת וכל המשנה יכול אף נפחת הגולגולת ולא ניקב קרום של מוח כו׳ ת״ל נבילה וטריפה מה נבילה שאין כמוה חיה אף טריפה שאין כמוה חיה יצאה זו שכמוה חיה. וכבר תמה הראב״ד בביאור הת״כ. מה לנו לדרשות הא מקרא מלא כתיב ובשר בשדה טרפה ל״ת ויישב בדוחק. ועוד קשה הסיפא יכול אם נפחתה הגולגולת וגו׳ מהיכי תיתי ס״ד דגם בלא ניקב קרום של מוח טריפה. הרי טריפות הללו אינן מפורשין אלא מהל״מ שהן אינן חיות או אפי׳ חיות טריפות. ולא בא הלכה אלא בניקב קרום של מוח ותו קשה אמאי מונה בכשרות מנפחתה הגולגולת כו׳ ולא החל מניקב הגרגרת או נחסרה עד כאיסר כלשון משנה שני׳ דפ׳ א״ט וכמו שהחל למנות סימני טריפות מניקב הושט. אלא כך הענין דברישא לא בא תנא דת״כ ללמדנו מדרשה דהאי קרא הא דמפורש במקרא ובשר בשדה טרפה וגו׳ אלא שני חידושין חדא נקובת הושט ופסוקת הגרגרת ואינן בכלל טריפה אלא משום דלא מהני להן שחיטה וכמש״כ לעיל. ואח״כ בא ללמדנו עוד חידוש בכל סימני טריפות. דס״ד שאינן טריפות אלא בעוד לא נעשה לה רפואה ולא תהא חיה. אבל אם נעשה לה רפואה ותחיה כשרה מש״ה נ״ל מדרשה דמפריסי הפרסה דאין לה שוב תקנה כמו מי שאינו מעלה גרה. והיינו דדייק התנא סוף משנה ראשונה בפ׳ אלו טריפות זה הכלל כל שאין כמוה חיה טרפה. וכבר עמדו התוס׳ בדף ל״ב א׳ אמאי לא תנן כל שאינה חיה עי׳ בישוב התוס׳. אבל לדברינו מבואר דהכי קתני אע״ג שהיא חיה ע״י רפואה אבל אין כמוה חיה טריפה. ובסיפא דת״כ אשמעינן להיפך. דכל שלא היה במנין הטריפות ס״ד שאינן כשרות אלא משום דסתם בהמה כמוה חיה. אבל בהמה חלושה שרואין אנו שעומדת למות מחמת מכה זו הרי היא טריפה. מש״ה העלה התנא דדוקא נבילה וטריפה. טריפה דומיא דנבילה שאין בה נ״מ בין בריאה לחלושה. לאפוקי טריפה שכמוה חיה כשרה. ומש״ה לא מנה ניקב הגרגרת ונחסר עד כאיסר. אחר שאין במקומות הללו סימני טריפות אלא משום דלא מהני להו שחיטה וכל דמהני לה שחיטה פשיטא שכשרה והוי כמו ניקב היד וכדומה. הרי למדנו מברייתא זו דת״כ שני חידושים הללו שהעלינו בדעת הרמב״ם ז״ל: עוד יש ראיה ברורה מסוגית הגמ׳ ל״א משני החידושים הללו דאי׳ ביבמות דק״כ על הא דאמר שמואל שחט בו שנים או רוב שנים מעידין עליו שמת ומקשה הגמ׳ אלא מעתה יהא גולה ע״י אלמה תניא כו׳ והקשו התוס׳ הרי בלי הא דשמואל ידענו דסופו למות . ויישבו דס״ל להגמ׳ שאין חיוב גלות אלא במת לאלתר. ושמואל ס״ל דשחט בו שנים מעידין עליו שמת לאלתר. ואע״ג דסוגיא דכתובות דף ל״ג מבואר להיפך ונקה המכה מגלות. ע״ז העלו התוס׳ דפליגי הסוגיות בזה. וזה תמוה דנימא דפליגי סוגיות וסותרים זא״ז בלי שום שקלא וטריא. אבל להרמב״ם ברור. או דבאמת בנקובת הושט ופסוקת הגרגרת אפשר לחיות מאליו שאין בו סימן טריפה כלל. או עכ״פ ע״י רפואה מועיל ככל טריפות וא״כ אין מעידין שמת. והעלה שמואל דשחט שנים או רוב שנים מעידין שמת דלזה ודאי אין רפואה. ושפיר מקשה הגמ׳: ובזה הכלל הוא דנחסרה הגולגולת מלא מקדח שהוא טריפה. כפרש״י בדף נ״ד ב׳ וכן פסק הרמב״ם פ״י מה״ש ה״ה. ומכ״מ לא מקשה ר״פ א״ט והאיכא חסרון בגולגולת. אלא משום שברור שאין טריפות שלו מהל״מ אלא משום שאין לו רפואה כלל. והיינו דאי׳ בדף נ״ז א׳ דר׳ יוסי בן המשולם הקשה ע״ז מהא שעשו לעינבל א׳ שנפחתה גולגולתו רפואה וחיה . והכי אי׳ עוד טריפות כמו הא דרב מתנא בדף מ״ח א׳ בכוליא מלא מוגלא דטריפה. ורש״י פי׳ דהיא לקותא דרכיש דמקשה מינה ר״פ א״ט בשב שמעתתא. אבל הרי״ף והרמב״ם לא כתבו כן אלא לקותא דרכיש היינו המסמסה. וגם מוגלא חמיר דאפי׳ לא הגיע עד החריץ טריפה. וא״כ אמאי לא מקשה מינה בהני שמעתתא. וכן בהא דקאמר בדף מ״ד א׳ לאפוקי לקותא דרכיש. לימא לאפוקי דרב מתנא אלא היה ברור דהא דרב מתנא טריפה הוא משום שאין לו רפואה ואינו בכלל הני דמשנתנו. אלא נ״ל מלכלב תשליכון אותו. וכן כל הני דחשיב בדף נ״ז בשמוטת ירך בעוף ונקדרה הקנה להני אמוראי דס״ל כר״ל דלא מיפסלן משום דלא מהני לה שחיטה כמש״כ לעיל. כולהו אינו מהל״מ אלא דקים להו שאינן חיות בשום אופן. ועוד יש לדבר בזה ואכ״מ:}}: '''אחר''' שכן. העלה הרמב״ם מדכתיב לכלב תשליכון אותו. דיש עוד הרבה טריפות שאינן בכלל הל״מ. אלא שהי׳ ברור שאינה יכולה לחיות אפי׳ ע״י רפואה וא״כ אינה ראויה אלא לכלב. וג״כ היא בכלל טריפה{{תוספת|יב|ובזה הכלל הוא דנחסרה הגוגלגולת מלא מקדח שהיא טריפה. וכן פסק הרמב"ם פ"י מה"ש ה"ה. ומכ"מ לא מקשה ר"פ א"ט והאיכא חסרון בגולגולת אלא משום שברור שאין טריפות שלו מהל"מ אלא משום שאין לו רפואה כלל והיינו דאי' בדף נ"ז א' דר' יוסי בן המשולם הקשה ע"ז מהא שעשו לעינבל א' שנפחתה גולגולתו רפואה וחיה. והכי אי' עוד טריפות כמו הא דרב מתנא בדף מ"ח א' בכוליא מלא מוגלא דטריפה. ורש"י פי' דהיא לקותא דרכיש דמקשה מינה ר"פ א"ט בשב שמעתתא אבל הרי"ף והרמב"ם לא כתבו כן אלא לקותא דרכיש היינו המסמסה. וגם מוגלא דחמיר דאפי' לא הגיע עד החריץ טריפה. וא"כ אמאי לא מקשה מינה בהני שמעתתא. וכן בהא דקאמר בדף מ"ד א' לאפוקי לקותא דרכיש לימא לאפוקי דרב מתנא אלא היה ברור דהא דרב מתנא טריפה הוא משום שאין לו רפואה ואינו בכלל הני דמשנתנו אלא נ"ל מלכלב תשליכון אותו וכן כל הני דחשיב בף נ"ז בשמוטת ירך בעוף ונקדרה הקנה להני אמוראי דס"ל כר"ל דלא מיפסלן משום דלא מהני לה שחיטה כמש"כ לעיל. כולהו אינו מהל"מ אלא דקים להו שאינן חיות בשום אופן. ועוד יש לדבר בזה ואכ"מ:}}. וכמו שדעת הרמב״ם דניטל לחי העליון טריפה מזה הטעם. והכי יש בה״ג טריפות דקים להו הכי. מעתה אזיל הוכחת הרמב״ן מהא דאי׳ בדנ״ד בהא דמחו בכוליא דכשרה משם דגמירי דאי בדרי לה סמא חיא. דכל סימני טריפות אין להם רפואה. דשאני הכא משום דמחו בכוליא אינו בכלל הטריפות המקובלות. מש״ה כיון דאי בדרי לה סמא חיא כשרה: {{הרחב דבר}} {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף