עריכת הדף "אלשיך/משלי/י" (פסקה)

== כו ==

'''הנה''' העצל קשה להתחיל ללכת בשליחות ואחרי לכתו קשה לשוב באופן שמקהה שני משלחו טרם ילך והוא כחומץ לשנים וגם יכלו עיניו מיחל עד שובו וזהו וכעשן הגורם כליון שיכלו עיניו מיחל כן העצל לשולחיו:

'''או''' יאמר כי הנה החומץ או מאכל הנעשה בו דאית ביה קיוהא יטעם לאכול ויהנה לגוף האדם ומה גם בימי שרב ושמש אך על פי דרכו טרם הגיעה ההנאה פנימה יקהה השנים מדי עברו ולא יחוש האיש על הפסד המקריי כנגד שכרו העקרי והיה אפשר יאמר איש כי כן יקרה לעצל שיעצב את משלחו ויקהה את שמו טרם עשות חפצו אך אחר כך יפיק רצונו ויעשה שליחותו ויהנהו בעצם אמר כי לא כן הוא כי מב' בחינות החומץ אין לעצל רק האחת המתייחסת אל השנים וזהו כחומץ לשנים כלומר אך לא כחומץ אל הגוף שיהנהו אחר כך כי זה איננו כי גם שליחותו בלתי מועיל על דבר באחרונה ויצא דבר בלתי מתוקן ואל תאמר כי גם כי לא ייטיב הטבה עצמית ופנימית כהזנת הגוף אך לא יבצר ממנו הנאה מה דרך משל כעצים לאש אשר יחם לאדם מבחוץ שהיא הנאה חיצונית וידמה זה למתחמם נגד האור שיחם לו אך על פי דרכו מעלה עשן לעיניו ויסבול מקרה היזקו כנגד התחממו כן נאמר שיסבול איש מה שיצר לו מעצלות העצל בשליחותו לעומת מה שיקבל הנאה מה מהשליחות כי גם זה איננו שלא יהיה לו ממנו רק בחינת העשן לעינים אך לא בחינת האש לגוף אשר יחם לו כי גם הנאה חיצונית איננה מהעצל לשולחיו:

'''או''' יאמר כחומץ וכו' והכתובים שאחריו בהקדים כי שלשת חלקי נפש אדם אשר נקבו בשמות נפש ורוח ונשמה כל אחד מהנה כבוד מקורו במקומו מונח למעלה ומאתם ישולח האדם אל העולם השפל בבדי פארות הנאצלים מהם להתכשר בכהנו לו יתברך ומה גם בהתגלגלו פעמים שלש כי הנה ידענו כי בשובו שנית לא מן גו הראשון תגורש נפשו בהחלט כי אם כן אפוא מה יעשה הראשון כי יקום אל להחיות מתים אך אין הב' נוטל כל עצמה רק יאציל הוא יתברך ממנה מורם ממנה בכל שלשת חלקיה כמפורש אצלנו בשערים ואשר יתקן בשובו יועיל לכל שלשת שרשים הנשארים למעלה לכן יתייחסו מעמד ג' שרשיה הנשארים שמה למשלחים אותו פה לתקן את אשר עותו בראשונה או להשלים מצות עשה אשר לא השלימו כפי יחס הנאות להם.

'''ונבא''' אל הביאור אמר שלמה בחכמתו חבל על דאבדין בעצלותם ולא מתקני את אשר עותו בראשונה האומרים לנפשם עד השתא לא קשאי לתקן מעשה ידי וכה יעשה כל הימים עד עת למות וימות ולא בחכמת תשובה והוא לקברות יובל נושא עון ופשע וחטאה משא כבד מאשר נשא בפעם הראשונה ושתים רעות יעשה לשולחיו הם חלקי נפשו אחד כי יעכבם מלאכול שכר טוב מעשיהם אשר עשו עד יטהרו בגיהנם מחלאת אשמותם שנית כי ישובו ויבכו על אשר הוסיף על עונותם ויקרם כמי שטבל פתו בחומץ וקהו שיניו ונגד עיניו מכל מאכל טוב אשר יאכל ויתאוה לאכול ולא יוכלו שניו לאכלו וישלח שלוחו כמותו לשפות הסיר לבשל לו מטעמים טובים שעל ידי הבישול ינעמו ליאכל בל יעכב קהות שניו ולא שת לבו השליח הלז לשפות הסיר על אש פחם רק הביא את העצים והצית האש ובא אל הבית משלחו והנה טרם יהנה מסיר הבשר כהו עיניו מתמרות עשן ותרדנה דמעה ואלה דברי שלמה כחומץ לשנים המעכב למו מאכול משמנים וכעשן לעימם המורידס דמעה כן הוא העצל הוא האיש הבא אל העולם הזה והוא עצל מלתקן מעשיו לשולחיו הם חלקי נפשו הראשונים אשר מהם לוקחו אשר באו בו כי ימנע מהם טובם של מצות עשה וישובו ויבכו על ידו למרק אשמותם בגיהנם של מצות לא תעשה כמדובר: