עריכת הדף "תורה תמימה/ויקרא/יט" (פסקה)

== כז ==

'''לא תקפו. ''' תנא תנא קמיה דרב חסדא, אחד המקיף ואחד הניקף לוקה, [והני מילי כשסייעו הניקף, מאי טעמא, לא תקיפו כתיב] {{תוספת|ריד|סיוע הניקף הוא כגון שמטה עצמו אליו להקיפו. וטעם הדבר דבעינן כן משום דאל"ה אין לוקין על לאו שאין בו מעשה, ובטעם הדרשה לא תקיפו כתיב פירש"י דלא תקיפו משמע לא תניחו להקיף וקאי גם על הניקף. ונראה שכיון למש"כ התוס' בנזיר נ"ז ב' דטעם הדיוק מדלא כתיב לא תוקפו. ועוד פירש"י בטעם הדיוק מדשינה כאן לכתוב לא תקיפו בלשון רבים ולא כמו בהשחתה דכתיב בלשון יחיד ולא תשחית, ונראה עיקר כפי' זה, שכן מצינו בכ"מ מדכתיב בלשון רבים ילפינן דהעושה והנעשה שוים, כמו גבי קרחה ושריטה וכתובת קעקע ופסולות לכה"ג דכתיב לא יקחו כפי שיתבאר שם.}}. (מכות כ' ב' ברש"י).

'''לא תקפו וגו'. ''' אין הנשים חייבות על בל תקיף, מאי טעמא, דכתיב לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך, כל שישנו בהשחתה ישנו בהקפה וכל שאינו בהשחתה אינו בהקפה, והני נשי הואיל וליתנהו בהשחתה ליתנהו בהקפה {{תוספת|רטו|הנשים אינן בכלל איסור השחתת הזקן משום דסתם נשים אין להם זקן, ואפילו זו שיש לה נתמעט מדכתיב בלשון יחיד לא תשחית פאת זקנך ולא כמו בהקפה דכתיב לא תקיפו פאת ראשכם, ודרשינן זקנך ולא זקן אשתך.}}. (קדושין ל"ה ב').

'''פאת ראשכם. ''' ת"ר, פאת ראש – סוף ראש, ואיזהו סוף ראש, זה המשוה צדעיו לאחורי אזנו ולפדחתו {{תוספת|רטז|שתי פאות הן, אחת מימין המצח ואחת משמאלו, ושיעורן בהמשך כל שכנגד הצדעין עד למטה מהצדע במקום שהלחי התחתון בולט, וכמו כן הוא שיעור אורך השערות עד שם. והנה המצח אין בו שער, וכן אחורי אזנו, והמגלח השער שבאמצע הצדדין שיהיה שוה למצח ולאחורי אזנו חייב, וטעם האיסור הוא משום דזה הוא משום חקות העובדי כוכבים.

וכתב הרמב"ם בפי"ב ה"ב מחקות העובדי כוכבים דמותר ללקט הפאות במספרים, ותמה אני שלא נקיט רבותא טפי דאפי' במלקט ורהיטני [מיני כלים משחיתים] מותר, כי לפי המתבאר בסוגיא כאן הוו מלקט ורהיטני יותר קרובים לענין תער ממספרים, ובזה פליגי ר"א וחכמים וס"ל לחכמים דמותר, וכן קי"ל, אבל במספרים גם ר"א מודה, יעוי"ש וצ"ע.

ובזה תמוהים גם דברי הכ"מ שם, שעל מ"ש הרמב"ם ומותר ללקט במספרים, כתב הוא וז"ל, פלוגתא דר"א ורבנן ופסק כרבנן, עכ"ל. ובאמת הן במספרים לא פליגי כלל, רק במלקט ורהיטני, כמש"כ.}}. (מכות כ' ב').

'''ולא תשחית. ''' עיין לקמן ר"פ אמור בפסוק ופאת זקנם לא יגלחו.

'''ופאת זקנך. ''' ת"ר, פאת זקן – סוף זקן, ואיזהו סוף זקנו – שיבולת זקנו {{תוספת|ריז|חמש פאות יש בזקן, לחי התחתון והעליון מימין ומשמאל ושבולת הזקן [זו דעת הרמב"ם, ולדעת איזו ראשונים גם מה שתחת הגרון בכלל, ועיין ברש"י בפסוק זה וביו"ד סי' קפ"א], וגם טעם איסור זה הוא משום חקות העובדי כוכבים.}}. (שם שם).

'''פאת זקנך. ''' אין הנשים חייבות על השחתת פאת הזקן, מאי טעמא דכתיב ולא תשחית פאת זקנך, ולא זקן אשתך {{תוספת|ריח|אם יקרה אשה שיש לה זקן. וטעם הדיוק מדשני קרא לכתוב בפאת הראש בלשון רבים, פאת ראשכם, ובזקן בלשון יחיד, פאת זקנך.}}. (קדושין ל"ה ב').