עריכת הדף "
מראי מקומות/ברכות/ב/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
=== פסק ההלכה במחלוקת רבן גמליאל וחכמים === בגמרא לקמן {{ממ|[[בבלי/ברכות/ח/ב|ח:]]}} אמרו: אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבן גמליאל. וכן פסק הרא"ש {{ממ|[[רא"ש/ברכות/א/ט|פ"א ס"ט]]}} שאין צריך להחמיר לקרות קודם חצות{{הערה|אך עי"ש שמכל מקום לכתחילה יש לקרותה מיד עם צאת הכוכבים וכברייתא דלקמן {{ממ|[[בבלי/ברכות/ד/ב|ד:]]}}.}}, שהרי רק חכמים מצריכים להרחיק משום סייג והלכה כרבן גמליאל. ==== דעת הרמב"ם ==== וברמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/קריאת שמע/א#ט|ק"ש פ"א ה"ט]]}} כתב: אי זהו זמן קריאת שמע בלילה, מצותה משעת יציאת הכוכבים עד חצי הלילה. ואם עבר ואיחר וקרא עד שלא עלה עמוד השחר יצא ידי חובתו, שלא אמרו עד חצות אלא כדי להרחיק אדם מן הפשיעה. ובפשטות פסק כדעת חכמים, והאחרונים תמהו מדברי הגמרא הנ"ל שם נפסק להדיא כרבן גמליאל: '''א.''' בבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/רלח|או"ח סימן רלח]]}} ביאר שהרמב"ם מפרש פסק הגמרא כרבן גמליאל בפירוש הפסוק 'בשכבך' שפירושו כל שעה שבני אדם שוכבים, ולאפוקי מדעת רבי אליעזר הסובר שכוונת הפסוק כל שעה שבני אדם עסוקים לילך ולשכב. אך אין כוונת הגמרא לפסוק הלכה כדעת רבן גמליאל במחלוקתו עם חכמים לעניין קביעת סייג לקריאת שמע. ואם כן אף דעת הרמב"ם כדעת הרא"ש. '''ב.''' השאגת אריה ביאר, שדעת הרמב"ם כדעת תלמידי רבינו יונה {{ממ|[[רבינו יונה/ברכות/א/א|א. מדפי הרי"ף]]}} שחכמים סוברים שאחר חצות אפילו בדיעבד אינו יוצא לפי שיש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה. וסבירא ליה שאף רבן גמליאל מודה לסייג חכמים שיש לקרות קריאת שמע עד חצות אלא שהוא סובר שדין זה הוא רק לכתחילה. ונמצא שהרמב"ם פסק אכן כדעת רבן גמליאל וכפסק הגמרא. :הקרן אורה {{ממ|[[קרן אורה/ברכות/ב/א|כאן]]}} תמה שהרי תר"י הכריחו כן מכח שאלתם שאי אפשר לומר ב' סייגים לכתחילה, וכיון שלכתחילה צריך לקרות בצאת הכוכבים על כרחך שחצות זמן דיעבד הוא. ואם כן לדעת הרמב"ם שמבאר בדעת רבן גמליאל שיש ב' סייגים, שהרי לכתחילה צריך לקרות בצאת הכוכבים ואם לא - יקרא בחצות, ואם לא - יקרא עד שיעלה עמוד השחר, הרי על כרחך לא קשה לו קושיא זו. ואם כן מה הכריחו לפרש בדעת רבנן שסוברים הם שאף בדיעבד לא יקרא אחר חצות{{הערה|אך יעויין בשאגת אריה שמבואר בדבריו בכמה מקומות שהוא הבין שאף דעת תלמידי רבינו יונה כדעה זו שאף רבן גמליאל סובר שיש סייג עד חצות.}}.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף