עריכת הדף "
תורה תמימה/שמות/כב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כד == '''אם כסף תלוה. ''' תניא, ר' ישמעאל אומר. אם כסף תלוה – חובה, או אינו אלא רשות, כשהוא אומר (פ׳ ראה) והעבט תעביטנו, הוי אומר חובה ולא רשות {{תוספת|קצח|דעל רשות לא שייך לומר והעבט תעביטנו, דהא ברשותו להלות לו בלא משכון, וע"ע בבאור דרשה זו בלח"מ פ"א ה"א ממלוה. ודע שכתב רש"י במשנה ריש ע"ז ב' א' דלשון שאלה שייך בדבר החוזר בעין כגון בהמה וכלים, והלואה שייך בממון דלהוצאה ניתנה ואינם חוזרים בעין אלא מעות אחרים. וזה יש ללמוד מפרשה זו, דלעיל בענין שואל בהמה וכלים כתיב וכי ישאל וכאן בכסף כתיב אם תלוה, ומה דנ"מ בזה לדינא הוא מש"כ בהגמ"יי פ"כ משבת שאם נותן בהמתו לנכרי לחרוש בשבת יתן לו בלשון הלואה ולא בלשון שאלה, כדי שיהא רשות ביד הנכרי להוציאה שלא ברשות ישראל ויזקוף הדמים על הנכרי ואחריות הבהמה על הנכרי, משא"כ אם בלשון שאלה צריך להחזיר הבהמה בעין והוי ליה בהמתו והוא מצווה על שביתתה, וצ"ל דהכונה שיחשב לעצמו לשון זה, אבל אם מדבר עם העובד כוכבים בלשון אחר זולת לה"ק הרי מבטא אחת לשתי המלים. ואמנם יש לשונות העמים כאלה שאפשר בהם לבטא בשתי מלים שונות המלים שאלה והלואה במובן הנזכר. אבל בשבת קמ"ח ב' משמע דלשון שאלה הוא לזמן מועט והלואה לזמן מרובה, דאיתא שם במשנה, שואל אדם מחבירו כדי יין וכדי שמן ובלבד שלא יאמר לו הלויני, ומפרש בגמ' הטעם, דכשיאמר לו הלויני חיישינן דלמא אתא למכתב, ופירש"י דהלואה מורה לזמן מרובה וסתם הלואה שלשים יום, ויש לחוש שמא יכתוב כדי שלא ישכח, אבל השאילני דלזמן מועט לא חיישינן דלמא אתא למכתב, והנה הוכרח לשנות פירושו מבע"ז משום טעם הגזירה שמא יכתוב, ואף שהתוס' שם מפרשים טעם זה ע"פ פירש"י בע"ז דמדאינם חוזרים בעין שייך החשש שמא יכתוב, אך לרש"י נראה זה דוחק, וצ"ל דבאמת שתי ההוראות כלולות בחלוקי המובן משתי הלשונות הלואה ושאלה. וע"ע בירושלמי שביעית פ"ח ה"ד, ואין להאריך עוד.}}. (מכילתא). '''אם כסף תלוה. ''' כסף בכסף אתה מלוה אותו ואי אתה מלוה אותו פירות בפירות {{תוספת|קצט|סמיך על סוף הענין לא תשימון עליו נשך, ומדייק הלשון אם כסף תלוה, דעפ"י פשטות הלשון הול"ל אם תלוה כסף, וכמו לעיל בלשונות פרשת השומרים כתיב מקודם הנתינה ואח"כ החפץ, ואם היה כתוב כן היה במשמע כסף לאו דוקא וכמש"כ רש"י בחולין פ"ח ב' דמדכתיב וכסהו בעפר משמע עפר לאו דוקא ואם היה הכונה עפר דוקא היה צ"ל ובעפר יכסנו, וה"נ מדכתיב אם כסף תלוה ולא אם תלוה כסף משמע כסף דוקא, ולכן דריש דרק הלואת כסף נקרא הלואה ואסור ליקח רבית, אבל בפירות כהאי גונא הוי דרך מכר ולא מלוה, ואע"פ דכתיב (פ' בהר) ובמרבית לא תתן אכלך, היינו בנותן לו הפירות דרך הלואה, אבל בנותן לו דרך מקח שרי, ולא רק פירות בפירות אלא גם פירות בכסף וכסף בפירות ג"כ הוי על הרוב דרך מקח ושרי, כגון כשנותן לו פירות ופוסק לו לפרוע מעות אפי' יותר משויו או שנותן לו מעות ופוסק עמו לפרוע לו פירות אין זה רבית קצוצה, כיון דעל הרוב הוי זה דרך מכר, וע"ע לפנינו בענין זה בפ' בהר.}}. (מכילתא). '''את עמי וגו'. ''' תנא רב יוסף, אם כסף תלוה את עמי את העני עמך, עמי ועובד כוכבים – עמי קודם, עני ועשיר – עני קודם, ענייך ועניי עירך – ענייך קודמין, עניי עירך ועניי עיר אחרת – עניי עירך קודמין {{תוספת|ר|ובספרי פ' ראה (ט"ו ז') בפסוק כי יהיה בך אביון מאחד אחיך וגו' דריש ג"כ כדרשות אלו לענין צדקה, ומוסיף שם יושבי א"י קודמים ליושבי חו"ל [ונבאר שם אי"ה דיושבי ירושלים קודמים ליושבי ערים אחרות שבא"י], ונראה דגם כאן צריך לנהוג כן, ומה שבא דרש זה רק שם הוא משום דהתם כתיב בארצך, אבל לדינא שוה ענין זה לדהתם בכל הפרטים אחרי דמצות גמילות חסד היא סניף ממצות צדקה בכלל. – ועל מה שאמרו עמי ונכרי עמי קודם הקשו בגמ' פשיטא, ומשני לא צריכא דאפי' לעובד כוכבים ברבית ולישראל בחנם מצוה ליתן לישראל בחנם. והנה בכלל דבר פלא הוא, כי הלא זה הרוצה להלוות לעובד כוכבים ברבית הוא עושה זאת לשם עסק וריוח, וא"כ היתכן כי אדם הנותן את כספו בעסק להרויח בו נאמר לו אל תעשה כזה בכספך לא תסחר ולא תרויח אלא תן מעותיך בגמילות חסד, ומצוה כזו לא שמענו מעולם, ובכהאי גונא לא שבקת חיים, והתורה הלא דרכיה דרכי נועם. ונראה דמכוין הגמ' למ"ד בספרי פ' תצא לנכרי תשיך – זו מצות עשה, ושם נבאר אי"ה טעם מצוה זו, וכ"פ הרמב"ם פ"ה ה"א ממלוה, ולכן הכונה כאן דמי שרוצה לקיים אחת משתי אלה המצות, או לישראל בחנם או לעובד כוכבים ברבית, אשמעינן שטוב להקדים המצוה לישראל בחנם, ודו"ק. – וממה שאמרו עני ועשיר עני קודם מבואר דגמ"ח מצוה בין לעניים בין לעשירים, מדצריך להקדים לעני ש"מ דגם לעשיר מצוה, וכדאיתא בסוכה מ"ט ב' עי"ש. ויש להעיר למה לא פריך פשיטא דעני קודם כמו דפריך לעיל בישראל ועובד כוכבים, דהא עפ"י הסברא בודאי עני קודם, וי"ל עפ"י מ"ש בספרי פ' דברים על הפסוק כקטן כגדול תשמעון, שמא תאמר עשיר הוא ואיך אראה בבושתו, קמ"ל. ומבואר מזה דיש סברא להקדים עשיר לעני מפני שבושתו מרובה, קמ"ל דאפ"ה עני קודם, וע"ע לפנינו בפ' ראה ט"ו ט'.}}. (ב"מ ע"א א׳). '''לא תהיה לו כנשה. ''' כי אתא רב דימי אמר, מניין לנושה בחבירו מנה ויודע שאין לו שאסור לעבור לפניו ת"ל לא תהיה לו כנשה {{תוספת|רא|פירש"י לא תראה בעיניו כנושה בו שיראה ויבוש, ונראה דמדייק כן מכ"ף הדמיון שאפי' רק בעיניו נראה כן אסור, או דמדייק מלשון לו שהוא מיותר, ור"ל דבעברך לפניו הנך בעיניו כנושה, אף שבאמת אינך מכוין לזה, אסור. – ודע דעפ"י דין המבואר בזה יש להעיר במה דקיי"ל בדיני טוען ונטען דהיכא שהנתבע טוען אין לי יכול התובע להשביעו על זה, ולכאורה הלא עובר בזה משום לא תהיה לו כנושה, אך הסברא בזה משום שהתובע מסופק באמתת טענתו של הנתבע. והנה לפי"ז יוצא לנו דהיכי שהדיינים מכירים בהנתבע שהוא איש נאמן וטענתו אמונה שבאמת אין לו ורק התובע רוצה להציק לו ולביישו שישבע אז אסור לב"ד להניחו לישבע ורשאים לפטרו בלא שבועה, ומצאתי ענין זה ברמב"ם פ"ב ה"ד ממלוה, וכתב מפורש שאם השביעו בטל ל"ת לא תהיה לו כנושה, והמפרשים לא גלו מקור לדבריו ותמיהני שלא העירו מכאן. וכתב הה"מ שם וז"ל, ומ"מ כתבו המפרשים האחרונים שאין בכל ב"ד כח בזה אא"כ הוא ב"ד חשוב ומוחזק בחכמה וחסידות ומשרבו הדיינין שאינן מהוגנין יש לחוש שלא יהא כל אחד פורץ לעשות לו דרך כרצונו, עכ"ל. והנה מש"כ כן בשם המפרשים האחרונים תמיהני על בקי מומחה כמוהו בחבור הרמב"ם [כמו שרמז בעצמו בפתיחתו להלכות שבת] שלא זכר שדברים אלה כתב מפורש הרמב"ם עצמו בפכ"ד ה"ב מסנהדרין.}}. (שם ע"ה ב׳). '''לא תשימון עליו נשך. ''' תני, אף הלוה והערב והעדים והסופר עוברים בלא תעשה זו {{תוספת|רב|וחשיב כמה לאוין שעובר הלוה, ויתכן שסמיך שעוברים כולם בלאו זה מדשינה הכתוב כאן לכתוב לא תשימון בלשון רבים, בעוד שכל דיני אלה הפסוקים כתובים בלשון יחיד.}}. (ב"מ ע"ה ב׳).
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף