עריכת הדף "תורה תמימה/ויקרא/יד" (פסקה)

== לד ==

'''כי תבואו אל ארץ. ''' יכול משבאו לעבר הירדן ת"ל אל הארץ, הארץ המיוחדת {{תוספת|קח|צ"ע דהא לא כתיב אל הארץ בה' הידיעה, כמו לקמן בפ' קדושים (י"ט כ"ג) דדריש כהאי גונא ובפ' אמור (כ"ג י') רק אל ארץ כתיב, ואולי קיצור לשון כאן, וצ"ל ת"ל אל ארץ כנען שהיא הארץ המיוחדת. ומה דמוציא עבר הירדן אף דגם הוא בכלל א"י, נראה משום דכיון דעבר הירדן היינו ארץ סיחן ועוג ובעת שנצטוו על פרשה זו עדיין לא ידעו שיכבשוה ולא שייך הארץ הידועה.

ובספרי פ' שופטים בפ' כי ימצא חלל באדמה אשר ה' אלהיך נותן לך דרשו לרבות עבר הירדן. ולכאורה היא דרשה הפוכה מדרשה זו שבאה לרבות, וצ"ל דשאני הכא דכתיב ארץ וסתם ארץ אינו כולל רק א"י ממש לבד עבר הירדן, אבל הלשון באדמה כולל כל האדמה שנתן להם הקב"ה, ובדין היה לכלול שם גם חו"ל, אלא שיש על זה דרשה מיוחדת שם.}}. (תו"כ).

'''אשר אני נותן לכם. ''' יכול משבאו לעמון ומואב ת"ל אשר אני נותן לכם ולא עמון ומואב {{תוספת|קט|ר"ל שאע"פ שגם ארץ סיחן ועוג כבשו ישראל בכ"ז אינה נקראת מתת ה' כמו ארץ כנען. ואמנם לא נתבאר טעם הדבר, ויתכן לומר משום דכיון דידוע הוא שהודיע הקב"ה למשה שהוא לא יבא לארץ וא"כ אחרי דמבואר בתורה (פ' חקת ודברים) שנלחם משה בסיחן ובא לארצו, וא"כ אי ס"ד דארץ זו היא בכלל א"י הלא לא היה בא משה לשם אחרי שנבטח מהקב"ה שלא יבא לארץ, אלא ודאי אינה נחשבת לארץ כנען ולא חלה עליה הבטחת הקב"ה למשה, וממילא ידעינן שלכל דבר אינה נחשבת לארץ כנען.}}. (שם).

'''לאחזה. ''' עד שיכבשו אותה. כבשו אותה ולא חלקוה לשבטים, חלקוה לשבטים ולא חלקוה לבתי אבות, חלקוה לבתי אבות ואין כל אחד מכיר את שלו מניין, ת"ל ובא אשר לו הבית, מי שמיוחד לו, יצאו אלו שאין מיוחדין לו {{תוספת|קי|ר"ל ואפילו לאחר חלוקה רק עוד לא נחלקה לכל איש ביחיד.}}. (יומא י"ד א').

'''ונתתי נגע צרעת. ''' תניא, ר' יהודה אומר, בשורה היא להם שנגעים באים עליהם {{תוספת|קיא|ענין הבשורה מבואר במדרשים וברש"י בפסוק זה שהכנענים היו מטמינים כספיהם בקירות הבית וע"י הנגעים יותץ הבית וימצאו המטמוניות. וטעם הדיוק מלשון ונתתי י"ל מדלא כתיב נגע צרעת כי יהיה בבית ארץ וגו' כמו דכתיב הלשון בנגעי אדם ובנגעי בגדים, ובכלל על הרוב הוי לשון נתינה מהקב"ה לדבר טוב ונתתי גשמיכם בעתם, ונתתי שלום בארץ, ונתתי בציון תשועה (ישעיהו מ״ו:י״ג), ולכן דרשו האי ונתתי שמורה ענין טוב כדמפרש.

ואמנם עוד אגדות שונות נאמרו מחז"ל בטעם עניני נגעי בתים, ביומא י"א ב' אמרו שהוא עונש על מי שאינו רוצה להשאיל כלי ביתו לאחרים ואומר שאין לו, ולכן הקדוש ברוך הוא עונשו בזה שצריך לפנות כל כלי הבית לחוץ ונתפרסמו. ובערכין ט"ז א' אמרו נגעי בתים באים על צרות עין, והיינו הך דדרשה הקודמת, וגם על הגזל ועוד נזכיר מענין זה, ובנמוקי רמב"ן כתב עוד בענין זה.}}. (הוריות י' א').

'''בבית. ''' תניא, בית שאין בו ד' אמות על ד' אמות אינו מטמא בנגעים, מאי טעמא בית כתיב בהו {{תוספת|קיב|ובפחות מד"א על ד"א אינו קרוי בית, וכן קיי"ל לענין שאינו נחלט בבתי ערי חומה ופטור ממזוזה ומעקה ואינו חוזר עליו מעורכי המלחמה, והרמב"ם בפ"ו הי"ב ממזוזה כתב דאם יש בו כדי לרבע ד' אמות על ד"א בשוה אע"פ שארכו יתר על רחבו חייב במזוזה, ותמה אני שכתב כן רק בדין המזוזה ולא כדין שלפנינו וביתר הדינים בזה שהבאנו, ואפשר דעתו דרק במזוזה הדין כן משום דחיוב מזוזה תלוי בבית דירה, וגם באופן כזה שייך דירה, משא"כ בשאר ענינים שתלוי בקריאת שם וחשיבות וכל שאינו ד"א על ד"א אינו קרוי בית ואינו חשוב, ועדיין צ"ע.}}. (סוכה ג' ב').

'''בבית ארץ. ''' פרט לבית בנוי בספינה ובאסכריא על ארבע קורותיו {{תוספת|קיג|בתורן הספינה על ארבע קורות הבולטות מעליה, ועליה בנוי בית, וכל זה הוא מפני שאינו בנוי על הארץ.}}, ולהביא את הבנוי על העצים ועל העמודים {{תוספת|קיד|דבזה קרינן ביה על הארץ, כיון דהעמודים קבועים בארץ. וע"ע השייך לענין זה לקמן פ' ל"ה בדרשה בבית לרבות את העליה.}}. (תו"כ).

'''בבית ארץ אחותכם. ''' תניא, בית הכנסת ובית השותפין ובית האשה מטמאין בנגעים, דכתיב בבית ארץ אחוזתכם {{תוספת|קטו|בית האשה היינו מנכסי מלוג שלה, והרבותא בזה אע"פ דדרשינן בפ' הסמוך ובא אשר לו הבית מי שהבית מיוחד לו, ובתים אלה אין מיוחדים לאדם אחד, וגם בית אשה אין מיוחד לה דמה שקנתה אשה קנה בעלה ואין לה עליו רק שיעבוד. ונראה טעם הדיוק מדלא כתיב בביתך כמו על מזוזת ביתך אלא סתם בית משמע אפילו כל דהוא. אמנם לענין בית הכנסת מבואר בגמרא מדכתיב אשר לו הבית ודרשינן מי שהבית מיוחד לו, ולכן רק אז מטמא ביהכנ"ס בנגעים אם יש בו גם בית דירה למשמשי ביהכנ"ס ולחזן, אבל אם אין בהם כל בית דירה אין מטמאין וכפי שיבא בסמוך.}}. (יומא י"א ב').

'''בבית ארץ אחותכם. ''' כל הבתים מטמאין בנגעים חוץ משל עובדי כוכבים, דכתיב בבית ארץ אחוזתכם, בית ארץ אחוזתכם מטמא בנגעים ואין בתי נכרים מטמאין בנגעים {{תוספת|קטז|אם קנו עובדי כוכבים בית בא"י, דבחו"ל אפילו של ישראל אינו מטמא כפי שיתבאר בסמוך, ודריש אחוזתכם כמו אחוזה שלכם, וכן דרשינן בכ"מ בגמרא. ומבואר במשנה ריש פי"ב מנגעים דהלוקח בית מן העובדי כוכבים יראה בתחלה, ר"ל כנולד השתא, והימים שהיה בהם הנגע כל זמן שהיה ביד העובדי כוכבים אינם עולים מן החשבון, ונראה דצ"ל כתחלה, בכ"ף. והכ"מ פי"ד ה"ב מטו"צ כתב דבתו"כ ילפינן זה מקרא, ולא מצאתי כזה בתו"כ, וע' בר"ש ריש פי"א דנגעים, ובתו"כ כאן איתא כשם שאחוזתם אין מטמא כך בגדיהם וגופם אין מטמאין בנגעים.}}. (גיטין פ"ב א').

'''ארץ אחותכם. ''' תניא, ירושלים אינה מטמאה בנגעים, מאי טעמא, דכתיב בבית ארץ אחוזתכם, וירושלים לא נתחלקה לשבטים {{תוספת|קיז|אלא לכל ישראל היה בה חלק, ולשון אחוזה מורה על מקום שאחז בו האדם והיא קנויה לחלקו, וע' בתוי"ט פי"ב מ"ד דנגעים.}}. (ב"ק פ"ב ב').

'''ארץ אחותכם. ''' ארץ אחוזתכם מטמא בנגעים ואין חו"ל מטמאה בנגעים {{תוספת|קיח|דחו"ל אינה אחוזתכם.}} [נגעים פי"ב מ"ד].