עריכת הדף "שדי חמד/כללי הפוסקים/יג" (פסקה)

==כג==

כג) יש מי שאומר במה שכתבו הפוסקים שדרך מרן לכתוב בלשון זה אף בדבר שאין חולק כמו שרשמתי באות הקודמת נחלקו בזה אם הוא דוקא כשכותב בלא וי"ו העיטוף {{ממ|ויש מי שאומר וכיוצא}} ומרן חיד"א בברכ"י ח"מ סי' ט"ז אות ג' הכריח מדברי הרב הסמ"ע שגם בויש מי שאומר אמרינן כן שלא כדעת הסוברים דכשהוא בוי"ו מורה שיש מחלוקת עי"ש ובברכ"י א"ח סי' שמ"ט ובמחזיק ברכה סי' ש"ו סוף אות ד' וסי' שמ"ט וכן מבואר יוצא מתשו' דמייתי הרב בני חיי יו"ד סי' של"ד שהביא הרב יד מלאכי בכללי הש"ע אות ו' עי"ש ורמזו הרב המגיה בס' משק ביתי בכללי הפוסקים אות מ"ג וכן תפס בלשונו הרב שלחן גבוה בכללים אות קס"ב ובסי' תרח"ן אות ג' וכן דעת הרב פרי תואר סי' קי"ח סקי"ב עי"ש. והרב יד דוד בסי' פ"ג אות ח' שקיל וטרי בזה והביא דברי הרב ריח שדה דמחלק בין היכא דאיכא וי"ו להיכא דליכא וי"ו ודברי הרב כנה"ג בספר בעי חיי ח"מ ח"א סי' קי"ב דף קל"א ע"ד שמחלק כן {{ממ|אלא דבד' ס"א ע"ד לא ס"ל לחלק כן ועי"ש בד' ל' ע"ג שציין ביו"ד שם}}:

'''ואם''' מביא שתי סברות בלשון יש מי שאומר וכו' ויש מי שאומר וכו' נראה דכמו שנחלקו הפוסקים בכשמביא שתי סברות בלשון יש אומרים ויש אומרים שיש סוברים שדעתו כסברא אחרונה ויש סוברים שלא הכריע כמו שמתבאר ממה שרשמתי לעיל באות י"ד ואות ט"ז כמו כן ביש מי שאומר ויש מי שאומר למר הלכה כויש מי שאומר. ולמר לא הכריע ודבר זה היה נראה פשוט בעיני והוצרכתי לכתבו מפני מראית עין אשר ראיתי להרב נודע ביהודה בח"א חאה"ע סוף סי' י"ז שכתב שדברי מרן בסי' י"ג סי"ד יש מי שאומר דוקא שהניקתו וכו' ויש מי שאומר דאשה שמת בעלה וכו' סתרי אהדדי דבתחלה כתב דעת המתיר בשם יש מי שאומר ולשון יש מי שאומר דרכו של הש"ע לומר על דברי יחיד שאין הלכה כמותו ובסוף כ' דעת האוסר בשם יש מי שאומר ונדחק ליישב עי"ש. ובמחכ"ת הרמה דבריו בזה לא האירו דממה שרשמתי לעיל באות י"ט מתבאר דלאו דוקא על סברת יחיד הוא שכותב כן כיעי"ש. וממה שרשמתי באות כ"א והלאה מתבאר דאף על סברא שהיא כהלכה יתכן לכתוב יש מי שאומר ונראה לע"ד דגם הרבנים שלחן גבוה וג"פ שהבאתי שם דמשמע להו דמדהביא מרן הסברא ההיא בלשון יש מי שאומר משמע שאינו סובר כן מ"מ כשמביא שתי הסברות בסגנון זה מודים דרבנן שדעת מרן כסברא השנית או לא הכריע ואין שום סתירה בדברי מרן בש"ע סי' י"ג הנ"ל ודברי הרב נו"ב צ"ע: