עריכת הדף "אבני נזר/אבן העזר/נה" (פסקה)

==כג==

כג) וכל זה לרמ"א סי' רכ"ב בשם יש מי שכתב, אך הש"ך חולק על דין זה שם, וכתב שבהג"א {{עוגן|נד.}}{{עוגן|נד־א}}מאו"ז פרק המפקיד גבי מרי בר איסק חולק על דין זה לגמרי, וא"כ מפורש דבמידי דממונא אף לעצמו ואיכא טעמא דמירחת דשמא המוכר יכירנו שאינו הוא והוא מברר של מי הוא אינו נאמן, וא"כ בנ"ד שהוא כמו דיני ממונות הפקעת החלב מתינוק כמ"ש בחת"ס ג"כ אינה נאמנת, אך בזמנינו נתגלה ספר או"ז שם הקשה לעצמו מהא דהכותב (פ"ה:) ההוא דאמר נכסיי לטובי' ואתא טובי' הרי בא טובי' ולא חיישינן לטובי' אחר, ותירץ דכיון שאמר לטובי' סתם כוונתו הי' איזה שיבוא בראשונה, ובשטמ"ק שם כתב ואחד מחכמי הצרפתים אמר דאפי' יתבעם אחר קודם שנפסק הדין כיון שלא פירש הנותן למי נתנו סתמא דמילתא כיון שלא פירש לתובע ראשון נתכוין והוא כדברי או"ז [ואולי אחד מצרפתים הוא האו"ז בעצמו] אך הרא"ש והטור והרמ"א כתבו אין ממתינין שמא יבא טובי' אחר, משמע שאם בא אח"כ טובי' אחר דינם כאלו באו יחד, וכן כתב בסמ"ע שם להדיא, הנה דלית להו סברת האו"ז שהטעם משום שכוונת הנותן ליתן למי שבא ראשון, וכן כתב בשטמ"ק בשם הרב ר' ישעי' דטראני וזה לשונו שהי' בעיר הרבה טובי' ובא אחד ואמר לי נדר בחייו ליתן לי נכסיו כו' עיי"ש, הנה דמשום נאמנות אתינן עלה ולא משום דעת הנותן ליתן למי שיבוא ראשון: