עריכת הדף "תורה תמימה/בראשית/א" (פסקה)

== לא ==

'''כל אשר עשה.''' א"ר אלעזר, אע"פ שלא נאמר כי טוב בשני בשבת [אפ"ה] חזר וכללו בששי, שנאמר וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד {{תוספת|סז|דהלשון את כל אשר עשה קאי על בריאת כל ששת ימי הבריאה. ובטעם חסור כי טוב בשני בשבת נתבאר לעיל בפסוק ח'. – ובמ"ר כאן איתא והנה טוב מאד זה המות, ותמהו רבים איך שייך לכנות את המות בשם טוב, ולי קשה עוד מאי שייכות דבר זה בגמר מעשה בראשית. ונראה בכונת הענין, דאין הכונה על מיתת האדם לבד אלא גם בכלל על הפסד ואבדן כל דבר מהנמצא בעולם, הן בע"ח והן דומם וצומח, יען דכל מין כליה כלול בשם מיתה וכמ"ש בב"ק נ"ג א' בשבירת כלים שבירתן זו היא מיתתן. והביאור הוא, כי לולא הי' כל דבר נפסד וכלה בעולם אזי לא הגיעו בני האדם לתכלית השלמות, יען כי מכיון שכל דבר הי' מתקיים לנצח לא היו משתדלים להמציא הדבר מחדש ולמצוא בו את השלמות הנמצא, ובהיות כן הנה כל דבר חדוש שאנו רואים בעולם נובע מסבת אבדן ויפסד הדבר הקודם לו, ולכן כל דור ודור משלים כחות הבריאה ויסודי הטבע שקבע והטביע הקב"ה בששת ימי הבריאה. וזה הוא שאמר בסוף גמר הבריאה וירא אלהים כי טוב מאד זה המות, כלומר, האבדן וההפסד שבא לעולם הוא גורם עוד להתחדשות והשתלמות הבריאה היסודית, וזה באמת טוב מאד, וגם שייך הענין בגמר הבריאה בששת ימי בראשית, ודו"ק.}} {{ממ|[[בבלי/פסחים/נד/א|פסחים נד.]]}}.

'''יום הששי.''' ה' יתירא למה לי, אמר ריש לקיש, מלמד שהתנה הקב"ה [תנאי] עם מעשה בראשית ואמר להם, אם ישראל מקבלין את התורה אתם מתקיימין ואם לאו אני מחזיר אתכם לתהו ובהו {{תוספת|סח|מדייק מה דלא כתיב יום ששי כמו בשאר הימים בלא ה' הידיעה, ופירש"י ותוס' דמרמז על ששי בסיון שבו נתנה התורה, ויהי' הפירוש יום הששי – יום הששי המיוחד וכמו הרבה דרשות כאלה בחז"ל.}} {{ממ|[[בבלי/שבת/פח/א|שבת פח.]]}}.

{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{הערות תורה תמימה}}

{{שולי הגליון}}