עריכת הדף "מראי מקומות/ברכות/ב/א" (פסקה)

===== קושיית הירושלמי איך עשה רבן גמליאל עובדא כוותיה =====
השאגת אריה מוכיח כדעת רבינו יונה מקושיית הירושלמי איך עבד רבן גמליאל עובדא כוותיה והלא רבי מאיר ורבי עקיבא ורשב"י פליגי ארבנן ולא עבדי עובדא כוותייהו{{הערה|ר"מ לענין אין טורפין יין ושמן לחולה בשבת ורבי מאיר מתי. רבי עקיבא לענין שדרה וגלגולת הבאה מב' מתים שרבי עקיבא מטמא וחכמים מטהרין. ורשב"י לענין ספיחי שביעית אסורים ור"ש מתיר.}}. ולדעת רש"י שאף חכמים מודים שאחר חצות צריך לקרות קריאת שמע אם כן מה הקושיא על שפסק רבן גמליאל לבניו לקרות אחר חצות כיון שאף חכמים מודים לו בכהאי גוונא. וע"כ כדעת רבינו יונה שאחר חצות '''אסור''' לקרות ק"ש לחכמים.
:השאגת אריה מיישב, שדעת הירושלמי שחכמים ור"ג נחלקו בביאור תיבת ובשכבך ולדעת חכמים בעינן דווקא בשעה שבני אדם עסוקים לילך לשכב, וסבירא להו שזמן זה הוא עד חצות, ואם כן לדעת חכמים אין צריך לקרות אחר חצות. וקושיית הירושלמי היא מרבי עקיבא שלא עבד כוותיה אף שהוא לחומרא וה"ה רבן גמליאל לא היה לו לפסוק לחומרא יותר מדעת חכמים{{הערה|והירושלמי הזכיר ר"מ ורשב"י אגב אורחא וכן דרכו. והוסיף, שבלאו הכי אין להקשות מר"מ ורשב"י שהרי הם עבדו כדעת חכמים לחומרא, משא"כ כאן אם יחמיר כדעת חכמים ולא יקרא הוה חומרא דאתי לידי קולא שמבטל קריאת שמע באותו הלילה.}}.