עריכת הדף "אלשיך/משלי/י" (פסקה)

== כב ==

'''הנה''' מלת היא מיותרת וגם איך היה עולה על לב יוסיף עצב עמה וגם מלת יוסיף ולא אמר יתן וגם אם חוזר אל הברכה מהראוי לומר תוסיף אך יאמר ראה נא מה גדלה ברכת ה' כי הלא אם מלך בשר ודם רוצה להעשיר את אחד מעניי ארץ אם לא יתן לו הון ועושר רק ברכה מה כעשרה זהב וכיוצא לא יהיה עשיר כי אותה הברכה לא תעשירנו כי אין לה איכות להעשיר עוד שנית כי לפעמים ע"י ברכתו יוסיף עצב כי אחר שהיא ניתנה לו לא יטפל המלך לשמרו בל יבא השודד או גנבים יבאו לו ולא ישאירו לו אף גם צרור הכסף ומה גם בלכתו בדרך מאת המלך עד מחוז חפצו כי יקרה גנב יבא ופשט את כתנתו ומתנתו אשר ניתנה לו ואז יתוסף יגון על יגונו אשר היה לו בעניו טרם קיבל מתנתו ונהפך לאבל מחולו אמר כי ברכת ה' לא כך היא כי הלא הם ב' דברים אשר בשתי תיבות אלה הברכה וה' המשלחה וכל אחד משניהם יעשה את שלו הברכה היא תעשיר כי גם שלא יזמין לו הקב"ה מציאת זהב לרוב רק תחול עליו ברכה מה הברכה עצמה יש בה איכות שהיא עצמה תעשירנו כמד"א יצו ה' אתך את הברכה וצויתי את ברכתי כי אין מצוין רק למי שיש לאל ידו לעשות ועד נאמן אסוך שמן כי מבלי תת לה הון ועושר העשירה רק על ידי השתלח ברכה במעט שמן וה' הנזכר יעשה את שלו והוא שישמור לו עשרו בל יוסיף עצב עמה וזהו יוסיף לשון זכר שחוזר אל השם הנזכר.

'''או''' יאמר כי העושר ישמח לבב אנוש אך היא שמחת תוגה כי מרבה נכסים מרבה דאגה אמר כי בהיותה מפאת ברכת ה' לא יוסיף עצב ודאגה עמה כי הוא יתברך ידוץ לו דאבה.

'''או''' יאמר כי יש ברכה מתייחסת אל שם הרחמים היא הניתנת לטוב לפניו יתברך פירות מעשיו ויש אל מדת הרוגז היא הניתנת לרשע לשלם לשונאיו אל פניו להאבידו והיה מקום לומר כי גם לצדיק יצר עשרו כי ישמן ויבעט ויתוסף לו עצב לעולם הבא לזה אמר ברכת ה' הנתנה על פי שם רחמים זה יתברך שהוא לצדיק היא תעשיר בעולם הזה ולא יוסיף עצב בעולם הבא: