עריכת הדף "אליה רבה/אורח חיים/קנד" (פסקה)

==כב==

[כב] '''אין נותנין לו וכו'.'''  בתשובת בנימין זאב [[שו"ת בנימין זאב/קסג|סימן קס"ג]] משמע דאף שיש אחר שרוצה לזכות בחלקו וליתן לו כמו ששוה עכשיו ויכולין למחות עיין שם. כתב מלבושי יום טוב [[מלבושי יום טוב/ק|סימן ק']] בני העיר שהיו להם בית הכנסת אחד ומחמת סיבה הוצרכו לחלק עצמן לשנים הדין שכל כלי הקודש וספר תורה שנשתקע שם בעלים ממנו יחלוקו לפי ערך אנשים שהם מבני שלוש עשרה ולמעלה, ואם אי אפשר לחלקם ישתמשו כל אחד בזמן לפי ערך, עד כאן. אבל מגן אברהם כתב דגם לנשים וטף יש חלק, ומה שלא נשתקע יכול הוא או יורשיו להוליכם לבית הכנסת אשר הוא בתוכם. כתב משפטי שמואל [[משפטי שמואל/טו|סימן ט"ו]] כרך וכל בני העיר שברחו מחמת רעש מלחמה, וחזרו רוב הקהל צריכין היחידים לחזור להם הכלי קודש אפילו שאינם רוצים לדור שם ואפילו התנדבו הם עצמן, עד כאן, ועיין בתשובת רא"ם [[שו"ת רבי אליהו מזרחי/נג|נ"ג]]. בלבוש כתב כאן אסור לעשות מטפחת ספר תורה שעטנז שבעת הקור מחמם בה אבל פרוכת מותר וכתבתי באליהו זוטא זה לשוני, בספרי ליו"ד [[אליה זוטא/יורה דעה/שא|סימן ש"א]] כתבתי שנשאלתי אם מותר לעשות המכסה לספר תורה שתולין על הכלונסין בבית הכנסת ובשעת הקדיש אחר הקריאה מניחין על הספר תורה, והשבתי להיתר ואחד מן הטעמים דלא חיישינן שיהנה, אלא במטפחת שעוסק לאחוז הספר תורה בידו בשעת קריאתו גם במענטלים ומפה כתבתי שם דנראה להתיר דלא כט"ז עיין שם ראיות ארוכות. ועכשיו מצאתי און לי בתשובת באר עשק [[באר עשק/נד|סימן נ"ד]] עיין שם עד כאן לשוני באליהו זוטא. שוב נדפס תשובת נחלת שבעה וראיתי ב[[שו"ת נחלת שבעה/מג|סימן מ"ג]] שהשיג נמי על ט"ז אלא כבר הורה הזקן, בסימן מ"ו [שם] השיב השואל ומחזיק דברי הט"ז, ויש לדחות דבריו וביו"ד אבאר. ולמאי דסבירא ליה דאסר פסק שם דאם טעה אחד ועשה מענטלים של שעטנז הוי הקדש בטעות ויעשה ממנה פרוכת כיון שהוא בטעות:

{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}