עריכת הדף "מזרחי/במדבר/טו" (פסקה)

== מא ==

'''אני יי' נאמן לשלם שכר אלהיכ' נאמן ליפרע. ''' אבל בספרי שנו אני יי' אלהיכם אני יי' אלהיכם שני פעמים אני יי' אלהיכם אני עתיד לשלם שכר אני יי' אלהיכם אני דיין ליפרע ומפני שזה המדרש חולק עם המדרש האחר ששנו בספרי אני יי' אלהיכם למה נאמר והלא כבר נאמר אני יי' אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מת"ל עוד אני יי' אלהיכם שלא יהיו ישר' אומרים כו' כמו שהביאו רש"י ז"ל לאחר זה הוצרך רש"י ז"ל לדרוש מאני יי' נאמן לשלם שכר ומאלהיכם נאמן ליפרע אך לא מצאתיו כן בשו' מקום אבל אמרו כשהוא אומר אצל קיום המצות כגון ושמרת' מצותי ועשית' אותם אני יי' נאמן לשלם שכר וכשהוא אמור אצל עונש כגון וחללת את שם אלהיך אני יי' נאמן ליפרע ושמא יש לומר שרש"י ז"ל הוציא זה ממה שאמרו אין אלהים בכל מקום אלא דיין ושם בן ד' בכל מקום הוא מדת רחמים לכן פירש מאני יי' למדת רחמים שהוא נאמן לשלם שכר ומשם אלהיכם מדת הדין שהוא נאמן ליפרע: 

'''אשר הוצאתי אתכם על מנת כן פדיתי אתכם שתקבלו עליכם גזרותי. ''' לא להיות לאלהים כי אלהותו אינו תלוי בתנאי דבין כך ובין כך אלהים הוא אבל קבלת גזרותיו תלוי בתנאי כי כנוי אלהיכם מורה על זה כמו שפירש הכתוב אחר זה להיות לכם לאלהים כי לולא שפדאם מבית עבדים לא היו מחוייבים לקבל גזרותיו שהרי שאר כל האומות לא רצו לקבל גזרותיו שהם התור' והמצות כדאיתא במסכ' עבודת כוכבים ומייתי לה רש"י ז"ל בפסוק יי' מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן שחזר הב"ה על כל האומו' כולם לקבל התורה ולא רצו אלא ישראל בלבד: 

'''על כרחכם אני מלככם. ''' בספרי וכן אמרו בשבת פרק רבי עקיבא ויתיצבו בתחתית ההר א"ר אבדימי בר חמא בר חסא מלמד שכפה הקב"ה עליהן את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלין התור' מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם: 

'''וליפרע מן התולה קלא אילן בבגדו ואומר תכלת היא. ''' באי זהו נשך ופרש"י ז"ל קלא אילן צבע הדומה לתכלת ורחמנא אמר פתיל תכלת ותכלת דמיו יקרים שצבוע בדם חלזון שאינו עולה מן הים אלא אחת לע' שנה ואף על גב דעובר על מצות ציצית מכל מקום אצטריך קרא לעבור עליו משעת תלייה כדכתבו התוספות: 

'''על ארבע כנפות ולא בעלת שלש ולא בעלת חמש. ''' בבריתא דזבחים שפוטר' בעלת חמש ואע"פ שהבריתא שאומרת ד' ולא שלש יכול ארבע ולא חמש ת"ל אשר תכסה בה ריבה ומה ראית לרבות בעלת חמש ולמעט בעלת שלש מסתברא לרבות בעלת חמש שיש בכלל חמש ארבע היא העקר כדמשמע מההיא דסוף פרק הקומץ רבה דקאמר התם מי שחתך אחת מן ארבע כנפות כסותו כדי לפטרו מן הציצית לא עשה ולא כלום מפני שעשאה טלית בעלת חמש שחייבת בציצית ר' משה הדרשן סובר כההיא בריתא דזבחים שפוטרת בעלת חמש ורש"י ז"ל הביא את דבריו וליה לא סביר' ליה ועם זה הדרך נתרץ גם מה שכת' אחר זה ושמנה חוטין שבה כנגד ח' ימים ששהו ישר' משיצאו ממצרי' עד שאמרו שירה על הים שהוא סותר מה שכתב בפרש' בשלח ליל שביעי ירדו לים ובשחרית אמרו שירה והוא יום שביעי של פסח לכך אנו קורין השירה ביום השביעי של פסח כי אלה הדברים האמורים פה הם דברי ר' משה הדרשן וליה לא סבירא ליה:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}