עריכת הדף "תורה תמימה/ויקרא/כו" (פסקה)

== לז ==

'''וכשלו איש באחיו. ''' איש באחיו – איש בעון אחיו, בלבד שכולם ערבים זה בזה {{תוספת|מד|ומסיק בגמרא דהיינו רק באותן שיש בידן למחות בעושי עבירה ולא מיחו. ובתו"כ כאן איתא הלשון אינו אומר איש באחיו אלא איש בעון אחיו וכו', ואינו מבואר הכונה, דהא באמת כתיב איש באחיו, והמפרשים לא בארו, ונראה דט"ס הוא וצ"ל אינו נאמר וכשל איש באחיו אלא וכשלו איש באחיו, איש בעון אחיו וכו', ור"ל אם היה כתוב בלשון יחיד וכשל היה במשמע שכל אחד יכשל בחבירו מחמת המרוץ, ומדכתיב וכשלו בלשון רבים דריש שאותם שיש בידם למחות יכשלו בעון העושה עבירה, ועל כי על הרוב היכולת למחות הוא ביד רבים לכן דיבר הכתוב בלשון רבים.

גם י"ל דכונת הלשון בתו"כ אינו אומר – לא אינו כתוב, כ"א אין כונת הכתוב כך אלא כך, וכלשון הרגיל בתלמוד אתה אומר כך או אינו כך, כנודע, והב' דבאחיו הוא בי"ת הסבה, בסבת עונות אחיו.

ועיין בע"ז י"ח א' בעובדא שהוציאו את רבי חנינא בן תרדיון לשריפה ואת אשתו להריגה, אמר שעליו נגזרה גזירה מפני שהיה הוגה את השם באותיותיו, ועל אשתו מפני שלא מיחתה בו, ואמרו על זה בגמרא מכאן אמרו, כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה נענש עליו, ע"כ. וצ"ע הלשון מכאן אמרו, דמשמע מהאי עובדא, והא לפנינו מבואר דילפינן זה מפסוק שבתורה כמבואר. ונראה לפרש הלשון מכאן אמרו כמש"כ רש"י בפסחים מ"ח א' על לשון כזה וז"ל, והאי מכאן לאו דוקא אלא אף כאן אתה יכול לסמוך קצת, עכ"ל. וה"נ הכונה שמעובדא זו נראה כן.}}. (סנהד' כ"ז ב').