עריכת הדף "רבנו מנוח/חמץ ומצה/ה" (פסקה)

== כא ==

'''כתב ''' הרב ''' כל כלי חרס שנשתמש בהם חמץ בצונן מותר להשתמש בהם מצה בצונן חוץ מכלי שמניחין בו כו'.''' אמר המפרש דוקא כשנשתמש בהם חמץ בצונן אבל אם נשתמש בהן חמץ בחמין אסור להשתמש בהן מצה אף בצונן שמא יבא להשתמש בהם חמין ונראה דאפילו נשתמש בהן חמין לא נאסרה המצה דאי נשתמש בו חמץ בחמין והמצה בצונן לא בלעה מידי הואיל והוא צונן ואי חמץ צונן ומצה חמין מצונן פורתא בלע ואפשר דלא בלע כלל הלכך מספק כזה שהוא קרוב ללא בלע לא אסרינן ליה ודוקא דיעבד אבל לכתחלה לא ישתמש בהן חמין אפילו לא נשתמש בהן אלא חמץ בצונן ודוקא של חרס ואפילו בקוניא דבלעי אפילו מצונן אבל של מתכת ושל עץ מותר להשתמש בהן אפילו חמין והוא שידיחם קודם לכן וכן דעת הרב וגריס כל הכלים של חרס כמו שקבל מבית מדרשו של הרי"ף ואית למימר דהני כלים של חרס שנשתמש בהן חמץ בצונן דקאמרינן מיירי בתשמיש לח ובלעי טפי כמו יין נסך שהוא צונן ובלחותו נבלע הרבה אבל בכלים שתשמישן ביבש בצונן מותר להשתמש בהן אפילו בחמין וליכא ספיקא דאם נשתמש בהן חמץ נגוב חם אי עביד בה מצה לחה חמה דאסיר ואי נמי אי נשתמש בהו במצה נגובה חמה על ידי חום המצה יפלוט הכלי בה שבלע מן החמץ החם לתוך המצה וכבולעו כך פולטו וחוזר ובולעו דדוקא יבש מצונן לא בלע כלל אבל מחמין אפילו מיבש בלע תדע דבתשמיש לח מיירי מדקתני חוץ מבית שאור וההוא ודאי בתשמיש לח מיירי ובההוא אמרינן דאע"ג דלא נשתמש בו אלא ע"י צונן אסור למיעבד ביה מצה אפילו בצונן אבל בשאר תשמישין כיון שלא נשתמש בהן אלא בצונן מותר להשתמש בהן מצה בצונן וכלי שמניחין בו את השאור ונותנהו בעיסה ופעמים ששוהה שם כל הלילה והוא של חרס כדאמרינן במסכת כלים פרק תנור בית שאור מוקף צמיד פתיל ומשמע ודאי דסתם בית שאור של חרס הוא וכלי שמניחין בו חרוסת והוא גם כן כלי של חרס ועשוי לתת לתוכו מורייס או חרדל וטובלין בו ליפתן ומשימין בו קמח וכל אלו אע"פ שלא נשתמש בהן חמץ אלא בצונן אסור להשתמש בהן מצה אפילו בצונן דהואיל ואית בהו בלעי טפי וצונן דידהו כחמין דמי והוה להו ככלים שנשתמש בהם חמץ בחמין שאסור להשתמש בהן מצה ואפילו בצונן ודוקא של חרס אבל של עץ או של מתכת מגעילן ברותחין וכן כתב הראב"ד בתשובת שאלה בית שאור ובית חרוסת וכלי שמניחין ומולחין בו בשר כלהו הני צריך בהו הגעלה בכלי ראשון והאי דחרוסת כבר ברירנא דבאית בהוא מיא עסקינן דאי לא מי פירות נינהו ואין מחמיצין וא"נ משום החומץ שאינו בלא מים כדכתבינן לעיל:

'''כתב ''' הרב ''' וכן עריבות שלשין בהן את החמץ ומניחין אותו שם עד שיחמיץ וכו' ואין משתמשין בהן בפסח.''' אמר המפרש בגמרא אמרינן פשיטא מהו דתימא כיון דרויחן שליט בהו אוירא קמ"ל. ומיירי בודאי שהן של חרס ומש"ה אין משתמשין בהן אפילו בצונן. ואי אמרת ת"ל שהרי תשמישן בחמין שהמים שלשין בהן את העיסה חמין הן ולא איירי אלא בכלים שנשתמש בהן בצונן. יש לומר דמשום הכי לא מיקרי תשמישו בחמין שהרי אותן המים מצטנפין על הקמח. אבל אם היו עריבות של עץ או של מתכת מגעילן ברותחין ומשהי להו בגוייהו עד דפלטן ומשתמש בהו בפסחא והוה לן למימר דבמריקה בצונן היטב עד שלא ישאר שם בצק שהרי אין משתמשין בהן בפסח ע"י חמין וליכא למגזר שמא ישתמש שהרי אסור ללוש בחמין אבל לגדור טוב הוא שיכשירם כמו שאמרנו והראב"ד החמיר בזה וכתב שאסור ללוש בהן כלל לפי שאינן בני הגעלה כמו שכתוב בדרשה שלו ואנו אין לנו אלא מה שכתבנו: