עריכת הדף "מזרחי/ויקרא/יג" (פסקה)

== מו ==

'''בדד ישב שלא יהיו טמאים יושבים עמו. ''' אבל בתורת כהנים שלפנינו כתוב יכול יהו שנים טמאים עמו תלמוד לומר הוא הוא בדד ישב ואין שני טמאים עמו ופי' רבינו ישעיה הראשון ז"ל שני טמאים הם הטמא מת והזב שטמא מת טעון שלוח ממחנה אחד בלבד שהוא מחנה שכינה וזב משני מחנות בלבד שהן מחנה שכינה ומחנה לויה ומצורע משלש מחנות גם ממחנה ישראל ורבינו אברהם זוטרא מתיווץ פירש יכול יהיו שני טמאים יושבים עמו פירוש כיון דדרשינן בדד ישב לבדו ישב אין לי אלא זה בלבד מניין לרבות שאר המנוגעין תלמוד לומר טמא בדד ישב שיהו שאר המנוגעים יושבים עמו יכול אף השני טמאים הכתובים עמו בפסוק וישלחו מן המחנה דהיינו זב וטמא מת ישבו עמו תלמוד לומר הוא המנוגע נדחה חוץ לשלש מחנות ואין השני טמאים עמו אית דמפרשי האי דדרשינן הכי להציל זב וטמא מת משלוח חוץ לשלש מחנות הוא לומר שאינן מחוייבים לצאת חוץ לשלש מחנות אלא המנוגע בלבד ואית דמפרשי לאוסרן הוא דאתא לומר שאין להם רשות לישב עמו ואף על גב דשאר טמאים נמי משתלחין כגון בעל קרי ובועל נדה הנהו מרבויא דכל נפקי כדגרסי' בפסחים זב וכל זב לרבות בעל קרי טמא וכל טמא לרבות בועל נדה ובריש סיפרא תני וישלחו מן המחנה וגו' שומעני ששלשתן משתלחין חוץ לשלש מחנות תלמוד לומר בדד ישב שמע מינה דהאי שני טמאין דהכא דליתנהו עמו היינו זב וטמא מת וש"מ נמי דפירוש ואין שני טמאים עמו שאינן משולחין עמו חוץ לשלש מחנות ולא לאוסרן שלא ישבו עמו ואית ספרים דגרסי יכול יהו שאר טמאין יושבין עמו תלמוד לומר הוא שלא ישבו שאר טמאים עמו וזו היא גרסתו של רש"י ז"ל ויהיה פירושו כל שאר טמאים דכתובי בפ' דוישלחו מן המחנה זב וטמא מת דכתיבי בהדיא ובעל קרי ובועל נדה איתרבו מרבויא דכל ששום אחד מהם לא ישב עמו וכך אמרו בפרקא בתרא דזבחים בדד ישב שלא ישבו טמאים אחרים עמו ותניא נמי בפסחים בריש פרק אלו דברים בדד ישב שלא יהו טמאים אחרים יושבים עמו: 

'''מחוץ למחנה חוץ לשלש מחנות. ''' מחנה שכינה ומחנה לויה ומחנה ישראל כדתניא בפסחים בפרק אלו דברים יכול יהו זבין וטמאי מתים משתלחין חוץ למחנה אחת תלמוד לומר ולא יטמאו את מחניהם תן מחנה לזה ומחנה לזה ופרש"י יכול יהו זבין וטמאי מתים משתלחין חוץ למחנה אחת שיהא שלוחן שוה להשתלח חוץ למחנה שכינה בלבד תלמוד לומר ולא יטמאו את מחניהם דה"ל למכתב את מחנם ששלוחו של מצורע כבר למדנו אותו מבדד ישב ונהי דאיכא למימר דכיון דלוויה דמצורע מהכא נפקא אורחיה הוא דכתב מחניהם משום מצורעים וזבים מ"מ כיון דתרתי מחנות כתיבי וישלחו מן המחנה מחוץ למחנה תשלחום הנך ודאי משום זבין וטמאי מתים כתיבי דהא מחנה דמצורעי' לעשה מבדד ישב נפקא והלכך לא יטמאו את מחניהם אהני מחנות דלעיל קאי לאורויי לן דמחנהו של זה לאו כמחנהו של זה דשלוחו של זה חוץ למחנה אחת ושלוחו של זה חוץ לשתי מחנות ומסתמא טמא מת חוץ למחנה אחת ונכנס למחנה לוייה דהא מת עצמו במחנ' לוייה הוא מדכתיב ויקח משה את עצמות יוסף עמו ועוד שזב חמור מטמא מת וכיון דזבין וטמאי מתים שלוחין לב' מחנות ומצורע כתיב ביה בדד ישב שלא ישבו טמאים עמו למדנו ששלוח של מצורע חוץ לשלש מחנות הוא: