עריכת הדף "תורה תמימה/ויקרא/כז" (פסקה)

== ג ==

'''והיה ערכך הזכר. ''' זכר ולא טומטום ואנדרוגינוס, יכול לא יהיו בערך איש אבל יהיו בערך אשה, ת"ל (פ' ד') ואם נקבה היא, זכר ודאי, נקבה ודאית, ולא טומטום ואנדרוגינוס {{תוספת|יז|עיין מש"כ בפ' ויקרא בפסוק ואם זבח שלמים קרבנו אם זכר וצרף לכאן.}} [ש= ד' ב'].

'''והיה ערכך. ''' [מה ת"ל שוב והיה ערכך] לרבות טומטום ואנדרוגינוס לדמים {{תוספת|יח|ר"ל שנודרין סתם נדרים ורק לא בערכין.}}, שיכול נדר בערכך, כל שישנו בערכין ישנו בדמים וכל שאינו בערכין אינו בדמים, ת"ל שוב והיה ערכך {{תוספת|יט|ולשון זה מיותר, דהא כבר כתיב בתחלת הפסוק והיה ערכך הזכר, ולכן דריש שבא להורות שרק בערכין צריך פרט זה שיהיה זכר ודאי ונקבה ודאית ולא טומטום ואנדרוגינוס, אבל לענין דמים א"צ בהכרח פרט זה אלא אפילו טומטום ואנדרוגינוס.}}. (ערכין ד' ב').

'''והיה ערכך המשים שקל. ''' מלמד שאין בערכין יתר על המשים סלע {{תוספת|כ|כלומר הערך הגדול שבערכין הוא חמשים, ונראה הרבותא והחידוש בזה, דאע"פ דכתיב (פ' ח') על פי אשר תשיג יד הנודר, והו"א שאם רואה הכהן המעריך שידו משגת הרבה יערכנו הרבה לפי עשרו, קמ"ל דערך חמשים הוא הגדול שבערכין. –

ועיין במו"נ ח"ג ריש פרק מ' בהמשך הדברים כתב וז"ל, ונערך דמי העבד שהם בכלל חצי נזק בן חורין שאתה תמצא ערכי אדם שהמרובה בהם ששים שקלים ודמי העבד שלשים שקלים, עכ"ל. ואיני יודע מה לידון בדבריו, כי הלא כתוב מפורש והלכה פסוקה ומרוחת בתלמוד וברייתות שהערך היותר גדול הוא חמשים שקלים, וכן פסק הוא בחבורו יה"ח ואין כל נדנוד ספק בזה, והמפרשים פרשו דבריו ולא הרגישו כלל זרות הדברים, וגם לא יכון הכלל הזה בנקבה, שגם ערך השפחה שלשים שקלים וערך הנקבה בת חורין ג"כ שלשים שקלים, והיא פליאה נמרצה מאין כמוה, [ובערך שנה קודם הדפסת חבור זה בא מו"מ בענין זה מסופרי הזמן בגליוני דברי הימים, ואיזו מהם החליטו שט"ס הוא, אבל המשך הדברים אין מורה כן, ויותר נכון שאיזה תלמיד טועה כ"כ והכניסם בס' המורה].}}. (שם ז' ב').