עריכת הדף "תורה תמימה/ויקרא/כ" (פסקה)

== ג ==

'''באיש ההוא. ''' ההוא ולא אנוס ולא שוגג ולא מוטעה {{תוספת|ג|באור הענין, כי ידוע הוא בכ"מ בש"ס דעל ע"ז מחויב כל איש ישראל למסור נפשו כשאונסין אותו לעבדה, כפי שיתבאר לפנינו בפרשה אמור בפ' ולא תחללו את שם קדשי ובפ' ואתחנן ובפ' ואהבת את ה', ולפי"ז כאן במולך דהוא ג"כ ענין ע"ז ודינו במיתה הו"א דאם עשה כן באונס ג"כ חייב מיתה קמ"ל ההוא ולא אנוס. וטעם הדבר משום דאע"פ דמצוה למסור נפשו על קידוש השם אפי' באונס, בכ"ז אין בזה חיוב מיתה אם לא עשה כן. וטעם הדיוק מלשון ההוא פירש"י בזבחים ק"ח ב' דלשון זה מורה שיהיה בהווייתו ובישוב דעתו, וביארנו זה בפ' אחרי (י"ז ד'), וכן ביארנו שם איזו דרשות בפסוק ההוא השייכות גם לפסוק זה, יעוי"ש וצרף לכאן.}}. (שם).

'''כי מזרעו. ''' מה ת"ל, שיכול לפי שנאמר (פ' שופטים) לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש, אין לי אלא בנו ובתו, בן בנו ובן בתו מניין, ת"ל כי מזרעו נתן {{תוספת|ד|כי שם זרע כולל גם בני הבנים. וצ"ע דבכ"מ בגמ' מבואר דבלשון בן ובת כלול גם בן הבן ובן הבת מקרא ומסברא, כמו ביבמות ס"א ב' אמרו דסברא הוא דבני בנים הרי הם כבנים, וכן שם ע' א', וביומא ס"ו ב' אוקים הפסוק דפרשה ברכה את בניו לא ידע בבן בתו מישראל, ובקדושין ס"ח ב' כי יסיר את בנך, בן בתך קרוי בנך, ועוד הרבה, וא"כ ל"ל כאן רבוי לבן הבן ולבן הבת. ואפשר לומר דמנהג העובדי כוכבים היה להעביר למולך רק את בניהם ממש, וא"כ הו"א דהצווי הוא רק על בנו ובתו ממש, לכן דריש על זה ביחוד.}}. (סנהדרין ס"ד ב').