עריכת הדף "תורה תמימה/ויקרא/יח" (פסקה)

== ג ==

'''כמעשה ארץ מצרים וגו'. ''' אי כמעשה יכול לא יבנו בנינים ולא יטעו נטיעות כמותם, ת"ל ובחקותיהם לא תלכו, לא אמרתי לך אלא בחקים החקוקים להם ולאבותיהם ולאבות אבותיהם {{תוספת|ב|ומפרש בתו"כ מה היו עושין האיש נושא איש והאשה אשה ואיש נושא אשה ובתה ואשה נישאת לשנים. ומבואר דעיקר הקפידא הוא רק על מעשים מכוערים ופרוצים שנוהגים בהם, וכן דברים שיש בהם משום שמץ עבודת כוכבים, וכ"כ בב"י ליו"ד סי' קע"ח בשם מהרי"ק.

אך קשה לי לפי"ז מ"ש בסנהדרין נ"ב ב' מצות הנהרגין [הרוגי ב"ד] בסייף, כדרך שהמלכות עושה, ופריך ר' יהודה והכתיב ובחקותיהם לא תלכו, ואמרו לו חכמים, כי דבר המפורש בתורה לאו מינייהו קא גמרינן, ר"ל וסייף כתיב בתורה דילפינן מדרשה, ולא איכפת לן אם גם הם נוהגים כן, והביאו ראיה לזה מהא דקי"ל (ע"ז י"א א') שורפין על המלכים [ר"ל במיתת מלכים שורפים בגדיהם וכלי תשמישם כדי שלא ישתמש בהם הדיוט], והאיך עבדינן הכי והכתיב ובחקותיהם לא תלכו, וגם הם נוהגים כן, אלא כיון דכתיב שריפה בתורה [דכתיב בצדקיהו (ירמיהו ל״ד:י״ד) ובמשרפות אבותיך וגו' עי"ש] לאו מינייהו קא גמרינן, ה"נ כן, יעוי"ש.

ולפי המבואר דאינו אסור משום ובחקותיהם רק מה שעושים לשם פריצות או עבודת כוכבים קשה בכל השקלא וטריא בזה, שהרי אין בזה ובזה, בהריגת סייף ובשריפה על המלכים, לא משום פריצות ולא משום עבודת כוכבים, כי ההריגה בסייף הוא מפני שהיא מיתה קלה משארי מיתות והשריפה על המלכים הוא מפני הכבוד כמו שכתבתי, וצ"ל דטעמים אלו רק לנו הם, אבל לדידהו יש בדברים אלה ענין עבודת כוכבים, וצ"ע.

ועיין בב"י ליו"ד סי' קע"ח דפרטי המצות ובחקותיהם לא תלכו אינו מבואר בתורה, ולכן הדבר מסור לחכמים, ומטעם זה התירו לקרוב למלכות ללבוש בגדיהם וכו', וחדוש שלא העיר שכן כתבו גם התוס' בב"ק פ"ג א'. ובזה יתיישב מה שקשה לדעת הרמב"ם פי"א מחקות העכו"ם דלוקין על לאו זה, א"כ איך יש כח ביד חכמים לעקור דבר מה"ת בקום ועשה [בלבישת בגדיהם לקרוב למלכות], אבל עפ"י הסברא שפרטי המצוה מסורין לחכמים הוי הם אמרו והם אמרו, לאסור לשאר בני אדם ולהתיר לקרוב למלכות.}}. (שם).

'''ובחקותיהם לא תלכו. ''' אבל הא דכתיב באורייתא לאו מינייהו קא גמרינן {{תוספת|ג|ר"ל דבר שמבואר בתורה וגם הם נוהגים בזה אין אומרים דהוי בכלל ובחקותיהם לא תלכו, יען דדבר זה לאו מינייהו קא גמרינן ואין אסור רק דבר כזה שיסודו ומקורו ממנהגיהם הם, וכבר זכרנו ענין דרשה זו בבאור דרשה הקודמת, יעוי"ש.}}. (סנהדרין נ"ב ב').

'''ובחקותיהם לא תלכו. ''' תניא, הרוצה לנקר חצירו עושה מקום חוץ לגומא ושוחט ודם שותת ויורד לגומא {{תוספת|ד|הרוצה שלא יתלכלך חצירו מדם שחיטה ולתכלית זה עושה גומא בחצירו לשחוט לשם צריך לעשות חריץ חוץ לגומא והדם יורד ושותת לגומא, אבל לגומא עצמה לא ישחוט מפני שכן דרכי העובדי כוכבים לשחוט לעבודת כוכבים ויחשדוהו.}}, ובשוק לא יעשה כן משום שנא' ובחקותיהם לא תלכו {{תוספת|ה|ר"ל בשוק לא ישחוט אפי' לחריץ סמוך לגומא, יען כי מכיון שאין אדם חש לנקות את השוק יחשדוהו במינות ששוחט לעבודת כוכבים, ועיין ביו"ד סי' י"ב.}}. (חולין מ"א ב').