עריכת הדף "תורה תמימה/ויקרא/יד" (פסקה)

== ג ==

'''וראה הכהן. ''' מה ת"ל הכהן, אלא כהן שאפשר לו ליכנס לפנים מן החומה {{תוספת|יא|כלומר שהוא עצמו אינו מצורע, שהמצורע אסור ליכנס לפנים מן החומה.}}, מטהר את המצורע, ושאי אפשר לו ליכנס אין מטהר, שאין מצורע מטהר את המצורע {{תוספת|יב|אבל כהן זב וטמא מת כשרים לטהר את המצורע, כמבואר בתוספתא דנגעים וברמב"ם פי"א ה"ו מטו"צ.}}. (שם).

'''והנה נרפא. ''' אין בין טהור מתוך הסגר לטהור מתוך החלט אלא תגלחת וצפרים, דכתיב והנה נרפא נגע הצרעת, מי שצרעתו תלויה ברפואות, יצא זה שאין צרעתו תלויה ברפואות אלא בימים {{תוספת|יג|ר"ל רפואת מצורע מוחלט אין זמן מוגבל לרפואתו, דבכל יום אפשר לו להתרפאות, משא"כ מצורע מוסגר א"א לחשבו לנרפא גמור קודם גמר שבעת ימי ההסגר, יען דאפי' אם נרפא מקודם אין הכהן רואהו קודם שבעת הימים. והנה אע"פ דגם קרבנות אשם ולוג שמן ליתא בטהור מתוך הסגר, אך לא איירי הכא רק בדברים שמחויב ביום הטהרה, אבל קרבנות מחויב להביא בשמיני כמבואר בסמוך בפרשה, אבל לענין טבילה במקוה ושאין צריך מים חיים שניהם שוין, דגם בטהור מתוך הסגר כתיב ס"פ תזריע וכבס בגדיו וטהר.}}. (מגילה ח' ב').

'''והנה נרפא וגו'. ''' נרפא הנגע – שהלך לו שער לבן, נגע הצרעת – שהלכה המחיה {{תוספת|יד|מדייק אריכות הלשון בפסוק זה, דדי היה לכתוב והנה נרפא הצרוע, ולכן דריש שהכונה היא שעוד לא נרפא האיש לגמרי אלא רק הנגע החל להתרפא, והיינו שרק הלכו להן סימני טומאה שהם שער לבן ומחיה כמבואר בפ' תזריע, אבל עדיין לא נרפא רפואה שלמה.}}, מן הצרוע – אפילו מקצת שער לבן ואפילו מקצת מחיה {{תוספת|טו|דכך מורה בעלמא הלשון מן אפי' מקצת, והיינו שהלך אף מקצת שער לבן או מחיה.}}. (תו"כ).

'''מן הצרוע. ''' להביא את שפרחה בכולו שיטעון צפרים {{תוספת|טז|דכן משמע ליה הלשון מן הצרוע אפי' כל גופו צרוע והיינו שפרחה בכולו, והרבותא בזה דלא נימא כיון שפרח בכולו הוי כמו כולו הפך לבן דטהור הוא וכמש"כ ההסבר בזה בפ' תזריע בפ' ט' ובכ"מ, יען דשאני הפריחה הבאה בתחלה בראשית הוית הנגע דאז הוי הפריחה בכל הגוף כמו נגע גדול.}}. (שם).