עריכת הדף "תורה תמימה/בראשית/כ" (פסקה)

== ז ==

'''כי נביא הוא.'''  וכי אי לאו נביא הוא לא בעי למיהדר, אלא הכי קאמר לי', השב אשת האיש, ודקאמרת הלא הוא אמר לי אחותי היא, נביא הוא וממך למד, אכסנאי שבא לעיר, כלום שואלין אותו אשתך או אחותך היא זו, מכאן לבן נח שנהרג על שהיה לו ללמוד ולא למד {{תוספת|ו|לכאורה אין כל באור לכל המאמר נביא הוא וממך למד וכו', מה למד ומה שייכות זה לנביאות, ומה זה שאמר כלום שואלים אותו אשתך או אחותך היא זו, ונראה דכל ענין זה נכתב בתורה בקצור, ועיקר המעשה הי' כאן, דכשבא אברהם ושרה שאלו אנשי המקום על אדותיה מה היא לו, וכמו בפרעה (ר"פ לך) וביצחק ורבקה דכתיב וישאלו אנשי המקום וגו' (פ' תולדות), וכן משמע המשך ריש הפרשה כאן, והבין אברהם דכונת שאלתם היתה שאם אשתו היא יהרגו אותו ויקחו אותה אליהם, כדי שלא יעברו על איסור אשת איש, לכן השכיל לומר אחותי היא ויהיו רשאים ליקח אותה וגם להניח אותו בחיים, ומעתה יובן כל הענין וממך למד וכו', כלומר, משאלתך הבין ערך למה שאלוהו על זה, כיון דאין דרך לשאול כזה מאכסנאי, ולכן השיב מה שהשיב. ויתכן שהשם נביא שבכאן מורה גם לשם חכם (ע"פ מ"ש אין הנבואה שורה אלא על חכם), ורומז להבינה היתרה שהיתה באברהם שהבין תכונת השאלה, ומכאן מבואר שב"נ חייב על שהי' לו ללמוד מדות דרך ארץ ולא למד, ומה ששייך עוד לדרשא זו בארנו לעיל ריש פסוק ג'.}}. (מכות ט' ב').

'''ויתפלל בעדך.'''  החובל בחבירו, אע"פ שהוא נותן לו דמי נזק צער רפוי שבת ובושת, אין נמחל לו עד שיבקש ממנו מחילה, שנאמר ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך {{תוספת|ז|נראה טעם הראי', דמפרש ויתפלל בעדך הוא צווי לאבימלך, ושיעור הכתוב ועתה השב אשת האיש והשתדל שיתפלל עליך, ואיך זה יעשה כן – שיבקש ממנו שימחול לו וגם שיתפלל עליו.}}. (ב"ק צ"ב א').