עריכת הדף "תורה תמימה/במדבר/ג" (פסקה)

== ד ==

'''ובנים לא היו להם. ''' תניא, אבא חנן משום ר׳ אלעזר אומר, כל מי שאינו עוסק בפריה ורביה חייב מיתה, שנאמר וימת נדב ואביהוא ובנים לא היו להם, הא היה להם בנים לא מתו {{תוספת|ג|הנה הלשון חייב מיתה בודאי לא כפשוטו רק פירושו עונשו גדול, וכמו שנמצא בגמ' בכ"מ לשון זה במובן כזה, וכ"כ התוס' בבכורות נ"ד א', ונ"מ לאלקויי טפי משאר מלקיות [מכת מרדות], ובכגון זה צריך לפרש כונת הראיה מנדב ואביהוא שאם היה להם בנים לא היו מתו, דבודאי לא שייך לומר שלא מתו כלל, דהא חוק לאנוש עלי ארץ, וגם לא שייך שלא היו מתים באופן ובזמן שמתו, דהא סיבת מיתתם מפורש בתורה מפני שהקריבו אש זרה, אלא הוא ע"ד דרש ואסמכתא עפ"י מ"ש בתענית ד' ב' יעקב אבינו לא מת משום דזרעו בחיים לכן לא נקרא מת, יעוי"ש. ובב"ב קט"ז א' איתא מפני מה נאמר בדוד שכיבה וביואב מיתה, מפני שדוד הניח בן כמותו, וה"נ הכונה שאם היו להם בנים והיו משמשין תחתיהן, וכמ"ש בדרשה הבאה שאם היו להם בנים היו הם קודמין לאלעזר ואיתמר, וא"כ לא היה נאמר בהם מיתה.}}. (יבמות ס"ד א׳).

'''ובנים לא היו להם. ''' הא אם היו להם בנים היו הם קודמין לאלעזר ואיתמר, לפי שכל הקודם בנחלה קודם לכבוד {{תוספת|ד|כאן בא ענין זה בקצור וביתר באור הוא בתו"כ פ' אחרי בפסוק וכפר הכהן אשר ימשח אותו ואשר ימלא את ידו לכהן תחת אביו, מלמד שהבן קודם לכל אדם. ובספרי פ' שופטים בענין מלך בפסוק הוא ובניו בקרב ישראל שאם מת עומד בנו תחתיו, ומניין לכל פרנסי ישראל שבניהם עומדין תחתיהם ת"ל בקרב ישראל, כל שהם בקרב ישראל בנו עומד תחתיו, ובתו"כ שם מסיים, יכול אע"פ שאין ממלא מקומו של אביו [בתורה ובחכמה וביראת חטא] ת"ל ואשר ימלא את ידו, בזמן שהוא ממלא מקומו הוא קודם ואם לאו יבא אחר תחתיו.

והנה הרמב"ם בפ"ד ה"כ מכלי המקדש פסק דאע"פ שאינו כמותו בחכמה קודם, וכ"מ בכתובות ק"ג ב', נהי דאינו ממלא מקום אבותיו בחכמה, ביראת חטא, מ"מ ממלא מקום אבותיו הוי, וגם מדרשה שלפנינו משמע כן, דדריש ובנים לא היו להם הא אם היו להם בנים היו הם קודמים ומשמע אע"פ שאינם שקולים ממש, דאל"ה לא הוי משתמיט לפרש. ועוד כתבנו מזה בפ' תצוה (כ"ט ל'), יעוי"ש.}}. (תו"כ פ׳ שמיני. י׳ י"ב).