עריכת הדף "שער המלך/יבום וחליצה/ו" (פסקה)

== כא ==

'''שתי ''' 

''' יבמות כו' והרי הערוה אילונית צרת' מותרת כו'.'''  משנה רפ"ק דיבמות וכולם אם מתו או מיאנו כו' או שנמצאו אילונית צרותיהן מותרות והנה התוס' שם ד"ה או שנמצאו כתבו וז"ל דאילונית קדושי טעות כו' ותימא דאמרינן פרק האשה בתר' קטן וקטנה לא חולצין ולא מיבמין דברי ר"מ א"ל לר"מ יפה אמרת שאין חולצין איש כתיב בפ' ומקשינן אשה לאיש אלא מה טעם אין מיבמין אמר ליה שמא תמצא אילונית ונמצאו פוגעי' בערו' ואמאי תתיבם ממ"נ דאם אינה אילונית שפיר מיבם ואי היא אילונית נמי שרי דלא היתה אשת אחיו ואומר ר"ת דההיא בקבלה עילויה וכה"ג משני בר"פ בן סורר והר' אברהם מבורגילא ז"ל תי' בנמצאת אילונית בחיי האח והקפיד אבל לאחר מיתה אם היה קיים דילמא לא היה מקפיד עכ"ל והמתבאר מדברי התוס' דכל שלא הכיר בה הבעל ונמצא' אילונית הו"ל קדושי טעות ומותר היבם ליקח אותה לאשה ולא הויא אשת אח שלא במקום מצוה ולדעת הר' אברהם ז"ל דוקא בשנמצאת אילונית בחיי הבעל והקפיד אבל אם נמצאת אילונית לאחר מית' הבעל אסור היבם ליקח אותה לאשה דחיישינן דילמא אם היה הבעל קיים לא היה מקפיד ונמצא פוגעין בערוה דהוה ליה אשת אח שלא במקום מצוה:<br>'''  האמנם '''  מדברי רבי' ז"ל נראה דס"ל דאפי' נמצאת אילונית בחיי הבעל אפי' הכי קידושיו קידושין כל שקדשה סתם וזה שכתב בפ"ד מה' אישות הלכה יו"ד וז"ל סריס שקדש וכן אילונית שנתקדשה הרי אלו קידושין גמורים וכתב עליו ה"ה וז"ל זה מתבאר בהרבה מקומות והעלה ר"י ז"ל במשנה ראשונה דיבמות דאע"פ שלא הכיר בה כשקדשה צריכה גט וכן עיקר עכ"ל נר' מדבריו שהבין בדברי רבי' דמ"ש הרי אלו קדושין גמורים איירי בין הכיר בה בין לא הכיר בה וכן מבואר ג"כ מדברי הטור א"ה סי' מ"ד שאחר שהביא דברי רבינו ז"ל הללו כתב וז"ל והתוס' כתבו דאילונית שנתקדשה כו' אפי' מדרבנן אינה צריכה גט והיינו ע"כ בלא הכיר בה נר' שהבין בדברי רבי' דאיירי אפי' בדלא הכיר בה וראיתי להרב לח"מ ז"ל שתמה על הטור ז"ל ועל ה"ה ז"ל דאיך אפשר לומר שרבי' ז"ל איירי אפי' בלא הכיר בה שהרי כתב רבינו הרי אלו קידושין גמורים ואילו אפי' בלא הכיר בה ס"ל לרבי' ז"ל דקדושיו קידושין דבר תורה א"כ תיקשי ליה מתניתין דרפ"ק דיבמות דקתני וכולם אם נמצאו אילונית צרותיהן מותרות ואי הוו קידושין דבר תורה א"כ אמאי צרותיהן מותרות הא הוה ליה צרת ערוה אלא ודאי שקידושי טעות הן ולא הוו קדושין ובשלמא לדעת ר"י שכתב ה"ה ז"ל דצריכא גט איכא למימר דהיינו מדרבנן ואע"ג דאמרינן במתני' כל שיכולה למאן ולא מיאנה צרתה חולצת ולא מתיבמת דמשמע דכיון דהוו נישואין מדרבנן צרתה חולצת כמ"ש התוס' ז"ל אפשר דס"ל לר"ת ז"ל דהכ' הקילו טפי משום דהוו קדושי טעות ולא הצריכה גט אלא מפני מראית העין מש"ה צרתה מתיבמ' אבל שיהיו קדושין מן התורה זה א"א כדכתיבנא את"ד יע"ש שהניחו בצ"ע והנה מ"ש שלדעת ר"י ז"ל ניחא מתני' דצריכה גט מדרבנן קאמר ואע"ג דאמרינן כל שיכולה למאן כו' ס"ל לר"ת ז"ל דהכא הקילו טפי משום דהוו קדושי טעות תמהני עליו איך אישתמיט מיניה דברי הנ"י ריש פ"ק דיבמות שהבי' דברי ר"ת הללו ושם באר"ה שר"ת ז"ל לא כתב כן אלא אליב' דרבא דס"ל דמתניתין דקתני וכולן שנמצאו אילונית צרותיהן מותרות מיירי בין שהכיר בה בעלה בין שלא הכיר בה בעלה ואפ"ה צרותיהן מותרות משום כיון דלא חזיא ליבום כלל הרי היא כצרת ערוה שלא במקום מצוה שכן כתב ז"ל וכתב ר"ת דלרבא דלאו טעמא משום מקח טעות אפשר דאילונית שלא הכיר בה גיטא מדרבנן בעיא ואתיא שפיר מתניתין דכתובות דקתני הממאנ' והשניה והאילונית אין לה כתובה דמשמע כתובה הוא דלית לה הא גיטא בעיא ואתי שפיר נמי הא דאמרי' קטנה לא חולצין ולא מיבמין שמא תמצא אילונית דכיון דבעיא גיטא מדרבנן נמצא פוגע בערוה מדרבנן עכ"ל וכן מבואר ג"כ מדברי הרשב"א ז"ל בחי' שר"ת לא כ"כ אלא לרבא דקי"ל כותיה דס"ל דמתני' איירי אפי' בהכיר בה ומשום דהו"ל צרת ערוה שלא במקום מצוה וא"כ מה מקום עוד להקשות לדעת ר"ת ז"ל ממתניתין דנמצאו אילונית עד שהוצרך הרב ז"ל לומר דהכא הקילו טפי משום דהוו קדושי טעות כו' ואי קו' של הרב ז"ל היא אליבא דרב אשי דס"ל דמתניתין איירי בלא הכיר בה משום דהוו קדושי טעות הא נמי ל"ק כלל דהכי נמי אזיל ומודה ר"ת ז"ל דלרב אשי כל שלא הכיר בה אינה צריכה גט כלל ואפי' מדרבנן ור"ת לא כ"כ אלא אליב' דרבא דקי"ל כותיה:<br>'''  ומעתה '''  מתרצתה היא קושייתו של הרב ז"ל לדעת רבינו ז"ל דס"ל דאפי' לא הכיר בה קדושין גמורים דבר תורה דא"ל דאף רבי' לא כ"כ אלא לרב' דקי"ל כוותיה דס"ל דמתני' מיירי אפי' בהכיר בה ומשום דהו"ל צרת ערוה שלא במקום מצוה האמנם לרב אשי דס"ל דמתני' איירי בלא הכיר בה ומשום דהוי מקח טעות ה"ה אזיל ומודה רבינו ז"ל דאינה צריכה גט כלל וכדס"ל לר"ת ז"ל ובהא הוא דפליג על ר"ת דלר"ת רבא פליג ארב אשי וסבירא ליה דצריכה גט מדרבנן ורבינו ז"ל ס"ל דרבא פליג אדרב אשי לגמרי וס"ל דצריכה גט דבר תורה כיון שלא פי' בשעת קידושין דע"מ שאינה אילונית הוא מקדשה אמרינן דמסתמ' מחיל איניש והכריחו לרבינו לומר כן מכח ההיא ברייתא דקטנה לא חולצין ולא מייבמין דלישנא דנמצא פוגע בערוה מדאוריית' משמע לא מדרבנן כמ"ש ר"ת ותו דאי מדרבנן כולי האי ודאי לא חיישינן למיעוט' כיון שאין איסורה אלא מדרבנן ובהכי ניח' מאי דק"ל תו לדעת רבינו ז"ל מהא דגרסינן בר"פ בן סורר ומורה דבעי למיפשט רבי ירמיה מדפתי דבדיני נפשות אזלינן בתר רובא מדתניא בת ג' שנים ויום א' מתקדשת בביאה וחייבין עליה משום אשת איש ואם בא עליה אחד מכל העריות האמורות בתורה מומתין עליה והיא פטורה ואמאי אילונית היא ואדעתא דהכי לא קדיש אלא לאו דאזלינן בתר רובא ורוב נשים לא אילונית נינהו והשתא לדעת רבינו ז"ל דס"ל דאפי' לא הכיר בה הרי אלו קידושיו קידושין דבר תורה מאי פריך ואימא אילונית היא הא אפי' נימא דאילונית היא קידושיו קידושין ושפיר קתני וחייבין עליה משום אשת איש ובשלמא לדעת ר"ת דס"ל דצריכה גט מדרבנן פריך שפיר דהתם אדאורייתא קאי דקתני מומתין עליה אכן לדעת רבינו ז"ל דס"ל דמדאורייתא מקודשת ק' אכן כפי מ"ש יש ליישב דרבי ירמיה מדפתי ס"ל כרב אשי דפ"ק דיבמות דמתניתין דנמצאו אילונית צרותיהן מותרות איירי בלא הכיר בה ומשום מקח טעות ורבינו ז"ל לכ"כ אלא לדידן דקיימא לן כרבא דס"ל דרבא פליג ארב אשי וכמ"ש:<br>'''  האמנם '''  זו היא שקשה בעיני דאיך אפשר לומר דמ"ש רבינו וכן אילונית שנתקדשה הרי אלו קדושין גמורים מיירי אפי' בדלא הכיר בה שהרי כתב רבינו ז"ל בפי"ז מה' הנז' הלכה ח' וז"ל המקדש אשה סתם ונמצאו עליה אחד מן המומין הפוסלים בנשים הרי זו מקו' מספק וכתב ה"ה ז"ל שם דפסק כרבא דפ' המדיר דס"ל דמספקא לן אי מחיל איניש אמומים גבי איסורא לחומרא וגבי ממונא לקולא הרי בהדיא דאפי' גבי מומים דעדיף מאילונית ס"ל לרבינו דאפי' קידשה סתם ונמצאו עליה מומין הרי זו מקו' מספק וא"כ מכ"ש קדשה סתם ונמצאת אילונית דלפחות מיהא ספק קדושין היא ואיך כתב רבינו ז"ל דקדושין קדושין גמורים וכי מי עדיפא אילונית מנמצאו עליה מומין הא ודאי יציבא בארעא כו' והרי התוס' שם בפ' המדיר דע"ב ד"ה על מנת הקשו לפי שיטתם ז"ל דס"ל דנמצא' אילונית אינה צריכה גט כלל דמ"ש מקדשה סתם ונמצאו עליה מומין דמקו' מספק ותירצו דמום דאילונית גריעא משאר מומין דעלמא דאין אשה אלא לבנים יע"ש וא"כ איך אפשר לומר שלדעת רבינו ז"ל נהפוך הוא דשאר מומין גריעי טפי ממום דאילונית ובר מן דין הא ודאי ליתא שהרי סי' אילונית הם כל שאין לה דדים וקולה עבה ומתקשה בשעת תשמיש ואין לה שפולי מעים כנשים כמ"ש רבינו ז"ל בפ"ב מהלכות הנז' ולדעת רבינו ז"ל לא מקרי אילונית אלא עד דאיכא לכולהו וכמ"ש ה"ה ומרן כ"מ שם ואחד מן המומים הפוסלים בנשים כתב רבי' בפ"ז מהלכות הנז' הלכה ז' דהיינו קולה עבה כו' וא"כ כל שהיא אילונית הרי יש בה מומים הפוסלים בנשים דבכלל מאתים מנה וא"כ הדק"ל דאיך כתב רבינו ז"ל דבנמצאת אילונית הרי אלו קדושין גמורים וכבר היה אפשר ליישב דברי הטור על צד הדחק לא עת האסף פה ומה שיש לעמוד בפי' הר"א מבורגי"ל כתבתי בפ"י מהל' מקואות בכללי ספיקא דרבנן ע"ש:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}