עריכת הדף "שיחה:רש"י/ברכות/ו/ב" (פסקה)

==דיונים==
===מצות לימוד תורה בשמיעת שיעור===
רש"י בד"ה אגרא דפרקא כתב וז"ל עיקר קבול שכר הבריות הרצים לשמוע דרשה מפי חכם הוא שכר המרוצה, שהרי רובם אינם מבינים להעמיד גרסא ולומר שמועה מפי רבן לאחר זמן שיקבלו שכר לימוד, עכ"ל. לכאורה מבואר ברש"י שבשעת הדרשה מבינים השומעים את הדברים ורק אינם מבינים 'להעמיד גרסא ולומר שמועה מפי רבן לאחר זמן', ומשמע מדבריו שאין מקיימים מצות לימוד תורה בדרשה עצמה.{{ש}}
ואולי אפשר לדחות שכוונת רש"י שהשכר שמקבלים על שמיעת דרשה יותר מלימוד בעלמא הוא בריצה לפי שמה שהיה נוסף להם בשמיעת הדרשה, דהיינו החידושים שישמעו מפי הרב, אין הם זוכרים. [[משתמש:מי אדיר|מי אדיר]] ([[שיחת משתמש:מי אדיר|שיחה]]) 11:44, 13 בספטמבר 2018 (UTC)
:{{א|מי אדיר|עי'}} בתורא"ש {{ממ|[[תוספות הרא"ש/ברכות/ו/ב|על המקום]]}} שהעמיד את שי' רש"י. ועי' במה שביארו המפרשים במשנה {{ממ|[[משנה/אבות/ה#יד|אבות פ"ה מי"ד]]}} וביאר ר' מתתיה היצהרי בפירושו {{ממ|[[משנה/אבות/ו#ג|אבות פ"ו מ"ג]]}} ע"פ דברי הגמרא הנ"ל, וכך לשונו: נראה לי דמשום שאעפ"י שאינו מבין מה שנאמר בדרוש, מכל מקום מראה טוב לבו וחשקו לשמוע דברי תורה כמו שקדם בפרק בעשרה (לעיל, פ"ה מי"ד), שכר הליכה בידו.
:[[משתמש:אריוך|אריוך]] ([[שיחת משתמש:אריוך|שיחה]]) 13:17, 13 בספטמבר 2018 (UTC)
::עדיין ההערה חזקה בדיוק דברי רש"י כפי שהם לפנינו שמשמע להדיא שמדבר מאלה שמבינים הדרשה וחסרונם הוא שאינם מבינים להעמיד גרסא ולומר שמועה לאחר זמן.
::ואם לדרוש, היה מקום לומר שרש"י נתן בכאן שיעור ברמת ההבנה שבה יש קיבול שכר לימוד, שכשמבין בשיעור שיכול להעמיד גרסא, קים לן שיוכל לומר שמועה מפי רבו גם לאחר זמן, והשכחה נובעת מאי-ההבנה כמבואר בדברי רש"י. [[משתמש:נאשער|נאשער]] ([[שיחת משתמש:נאשער|שיחה]]) 22:52, 13 בספטמבר 2018 (UTC)
:{{א|מי אדיר|עמד}} על שאלה זו הרוגוטשובר והוכיח כדבריך מדברי רש"י שאינו מקיים מצות לימוד תורה בשמיעת הדרשה וכדעת הסוברים שאין מקיים מצות תלמוד תורה בהרהור, ואף אין אומרים 'שומע כעונה' לענין תלמוד תורה [ראיתי הדבר במלקטים ולכן איני יודע לציין למקום המדוייק, ואם יוכל מאן דהוא לחפש הדבר ושכרו מן השמים]. [[משתמש:סיני ועוקר הרים|סיני ועוקר הרים]] ([[שיחת משתמש:סיני ועוקר הרים|שיחה]]) 13:31, 14 בספטמבר 2018 (UTC)
::יישר כחך, חיפשתיו ומצאתי שכן דייק בהערות לספר פסקי תשובה שאין יוצאין ידי חובת ת"ת בשמיעה. [[משתמש:מי אדיר|מי אדיר]] ([[שיחת משתמש:מי אדיר|שיחה]]) 10:28, 16 בספטמבר 2018 (UTC)
:::לכאו' אין מקור מד' רש"י לשאלה של הרהור, הרי להדיא כתב רש"י שהטעם הוא שאינם מבינים מספיק [ובאמת אין הו"א שאם יושב אחד בחדר ושומע חבירו לומד שיקיים עי"ז מצות ת"ת]. ולכאו' כוונתו שמבינים בזמן הדרשה את השו"ט אבל לא מכירים את הסוגיא ולכן לאחר זמן לא יוכלו להעמיד גירסא ולחזור על דברי רבן. וכעי"ז מש"כ האחרונים בענין ביטול תורה באיכות. [[משתמש:עכ&#34;פ|עכ&#34;פ]] ([[שיחת משתמש:עכ&#34;פ|שיחה]]) 20:42, 2 ביוני 2023 (IDT)
::::שוב מצאתי בס' אור החמה שבשעת הדרשה אינו מקבל שכר כי לא יוצאים ת"ת ע"י הרהור, אבל כ"ז רק כשמהרהר בגירסא בלבד, אבל כשמהרהר בסברא זה נכלל בת"ת, ולכן אם מבין מספיק להעמיד הגירסא אח"כ מקבל שכר ת"ת. גם ראיתי מובא שבשו"ת מהרש"ם ח"ח סי"ט בהגה"ה כתה בענין זה שתלוי אם יוצא ת"ת בהרהור. [[משתמש:עכ&#34;פ|עכ&#34;פ]] ([[שיחת משתמש:עכ&#34;פ|שיחה]]) 02:04, 13 בנובמבר 2025 (IST)
:::::לכאורה לא הבנתי טעם הדבר למה אין אומרים 'שומע כעונה' לענין תלמוד תורה (כמו שכתב {{א|סיני ועוקר הרים}} לעיל בשם הרוגוטשובר). ובאמת שמעתי מפי רב אחד שליט"א שלכאורה יש בזה משום שומע כעונה (מה שאין כן מי ששומע שיעור על ידי הטלפון וכיוצ"ב, שאז לא שייך שומע כעונה, ועל כן אמר שאין לשמוע שיעורים על ידי הטלפון וכיוצ"ב בשעה שיכול לשמוע מפי רב חי, ופירש בזה (אולי בדרך צחות) איזהו חכם הלומד מכל "אדם" דווקא). [[משתמש:Sije|יהושע]] ([[שיחת משתמש:Sije|שיחה]]) 05:49, 13 בנובמבר 2025 (IST)
::::::נראה לבאר שמצוות ת"ת אינו להגיד מילים, אלא "תלמוד" כפשוטו, ללמוד בדרך הבנה. [[משתמש:עכ&#34;פ|עכ&#34;פ]] ([[שיחת משתמש:עכ&#34;פ|שיחה]]) 06:43, 13 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::{{א|Sije|רק}} מוסיף כמה מקורות לנידון זה, לכאן ולכאן. בחידושי רבי שמואל {{ממ|פסחים, אות קרא}} הביא מהרא"ש וה[[ריטב"א/פסחים/ז/ב|ריטב"א]] {{ממ|פסחים ז:}} שאין דין שומע כעונה בתלמוד תורה, אך בתוספות {{ממ|[[תוספות/ברכות/כ/ב|כ: ד"ה כדאשכחן]]}} מבואר שיש דין שומע כעונה בת"ת. ועיין שערי תשובה {{ממ|[[שערי תשובה/אורח חיים/מז#ג|סי' מז סק"ג]]}} שהביא בשם הלכות קטנות {{ממ|[[הלכות קטנות/ב/קנט|ח"ב סימן קנט]]}} שהשומע דברי תורה צריך לברך ברכות התורה כיון ששומע כעונה עדיף מהרהור. ובשו"ת האלף לך שלמה {{ממ|[[האלף לך שלמה/לה|סימן לה]]}} כתב שאין לברך.
:::::::ובטעם הדבר ראיתי מביאים ששומע כעונה אינו שייך אלא באופן שהענין הוא 'שמיעת המילים' משא"כ בתלמוד תורה הרי הענין הוא 'ציור הדבר' והוא מדין הרהור, שהרי כששומע חבירו שלומד אינו מכוון בליבו את התיבות אלא את ציור הדבר.
:::::::וע"ע שו"ת ארץ צבי {{ממ|[[ארץ צבי/ב/ט|ח"ב סימן ט]]}} שכתב שראוי לכוון בשעת קריאת התורה לקיים מצות עשה של תלמוד תורה מדין שומע כעונה, וציין לדברי התוספות בברכות שם, אמנם עיין שם שהגביל דין זה רק באופן ששומע קריאת התורה מתוך ספר תורה. [[משתמש:סיני ועוקר הרים|סיני ועוקר הרים]] ([[שיחת משתמש:סיני ועוקר הרים|שיחה]]) 00:11, 23 בנובמבר 2025 (IST)