עריכת הדף "שדי חמד/כללי הפוסקים/יא" (פסקה)

==ב==

ב) הרא"ש דרכו להביא במקום אחד דברי הרי"ף בסתם אף שבמקום אחר חולק עליו ולא ס"ל כוותיה כ"כ הרבנים חשק שלמה בכלליו אות ס"ד וברכי יוסף סי' תרח"ן ויד מלאכי בכללי הרא"ש אות ל"א בשם הרבנים ש"ך ח"מ סימן ט"ל סק"כ ובנה"כ ובתקפו כהן ודרישה וב"ח ולח"מ וקרב"ן עי"ש ומשמע דכונתם לומר דעבדינן עיקר בדעתו מ"ש בפירוש במקום אחר ולא משגחינן במה שהביא במקום אחר דברי הרי"ף בסתם עיין בגוף דברי ש"ך הנ"ל ונראה דאין זה ענין למ"ש הרב כנה"ג ח"מ סי' ק"ה אות י"ט דאף דהרא"ש בפ"ק דב"מ הקשה ע"ד הרי"ף ומסיק דלא כותיה עשה הריב"ה עיקר דבריו שבפ"ק דגיטין מפני שכיון שאין הוכחה בדבריו בבירור להיכן דעתי נוטה ואיזו היתה באחרונה ראוי לנו לתפוס כסברא שמסכמת עם הרי"ף ע"כ וא"כ כשמביא במקום אחד דברי הרי"ף בסתם ובמקום אחר חילק נימא נמי דלא ברירא לן איזו היתה באחרונה ונינקוט כסברא המסכמת לדעת הרי"ף. ולפי הנראה לכך נתכוון מרן החבי"ף בספר נשמת כל חי ח"ב דף י"ז ע"א {{ממ|ד"ה ותמיהני}} עי"ש שנראה קצת מדבריו דדברי הכנה"ג הנ"ל הם היפך דברי הש"ך הנ"ל אך לענ"ד נראה דלא פליגי דהכנה"ג מיירי בסתירת דברי הרא"ש בפירוש כי ההיא דעסיק בה דבפ"ק דגיטין סי' י"ט כתב וגם תי' הרב משה אמת. ואילו בפ"ק דב"מ חולק על הרי"ף בפירוש {{ממ|שהיא כדעת הר"מ שהביא בגיטין הנ"ל}} ואין לנו מנוח ליישב דברי הרא"ש ובעכ"ל דחזר בו וכיון דלא ידעינן הי מנייהו קדים אזיל ריב"ה בתר סברתו שהיא כהרי"ף משא"כ היכא שבמקום אחד לא ביאר דעתו בהדיא רק שהעתיק דברי הרי"ף ובמ"א כתב להדיא בהיפך דאז אמרינן דאין הכרח ממה שהעתיק דברי הרי"ף דס"ל כוותיה די"ל דסמך עמ"ש במקום אחר בהדיא. כן נראה לי לחלק בנושאים ומיסתייעא מילתין ממאי דחזינן כי זה הי"מ גדול בכללי הרא"ש אות כ"ט העתיק דברי הכנה"ג בשתיקה כהודאה ובאות ל"ד הביא דברי הש"ך ואמבוהא דרבנן קדישי דקיימי בשיטתיה כנז"ל אלא ודאי עכ"ל כדכתיבנא מר אמר חדא ומר אמ"ח ולא פליגי ובעיקר כללין כתב מרן חיד"א במחבר א"ח סי' ש"א {{ממ|ד"ה ואשוב}} דרבנן בתראי סברו וקבילו כלליה דהש"ך הנ"ל עי"ש וביעיר אזן מערכת המ"ם אות א' וכתב עוד שכן דרך הרא"ש גם בנדרים ובכורות עם הלכות הרמב"ן שחיבור לתשלום הלכות הרי"ף להתנהג כמנהגו בהלכות הרי"ף ושככה יעשה גם בפירושו לזרעים וטהרות כי הולך הוא אחר פירוש רבינו שמשון ומעתיק דבריו וכו' ובמקום אחר מגלה דעתו וכו' עי"ש ובשה"ג {{ממ|במע' גדולים באות רבינו אשר}} ורמזו במשק ביתי בכללי הפוסקים דף ה' ע"ב ומה שציין למחבר דף קי"ד ע"ב הוא בסוף חיו"ד עי"ש ועיין למרן החבי"ף בספר כל החיים דף ט"ו ע"ג אות ח"י ואות כ' ולהרב מר בריה נר"ו בספר יפה ללב דף י"ג ע"ג וג"ע הרב חינא וחסדא בדף מ"ג סוף ע"ד ייחס כלל זה על הרא"ש גם כשמביא סברת איזה פוסק כדרך שכתבו שדרכו כסברת הרי"ף עי"ש ואין נראה לענ"ד לומר כן:

'''וראיתי''' בשו"ת הגאון חתם סופר בחלק אהע"ז ח"א סי' מ"ד שכתב וז"ל {{ממ|בד"ה הרי"ף}} ידוע דהרא"ש כתב ספרו על דרך פירוש סביב הרי"ף כמו שעשה הר"ן וכמו שנדפס בהלכות קטנות שעם הרי"ף שנדפס הרא"ש סביב הרי"ף ולא מייתי רא"ש דברי הרי"ף כלל רק מפרש דבריו ואף בהלכות קטנות שנדפס בש"ס אצל מסכת סנהדרין הכניסו המדפיסים דברי הרי"ף בתוך דברי הרא"ש והיו לאחדים ומי שאינו יודע סובר כי הכל דברי הרא"ש וליתא וכן הוא בכל הש"ס המדפיסים הכניסו דברי הרי"ף בתוך דברי הרא"ש אלו דב"ק בזה והנה ידוע לי שהגאון חתם סופר ראה איזה מספרי מרן חיד"א וזכורני בבירור שמביא את ספר ברכי יוסף אך על ספר שם הגדולים מסופקני אם ראהו ולכן אינו מן התימה אם לא ראה דבריו בזה ולרגל מלאכתי אעתיק דב"ק כלשונו במערכת גדולים באות האל"ף {{ממ|רבינו אשר}} והוא זה דע שהרא"ש הנדפס בספר הרי"ף והר"ן בהלכות קטנות אשר הלכות הרי"ף באמצע ומצד אחד הרא"ש ומצד שני נמוקי יוסף הנה דברי הרא"ש לקוחים הם מפסקיו שחיבר הלכות קטנות בתוך פסקיו על דרך הלכות הרי"ף כאשר נדפסו בתוך פסקי הרא"ש ופרשם הרב מעדני מלך ודלא כמו שנראה מדברי הרב יד מלאכי דף קע"ד ע"ב שהרא"ש פירש דברי הרי"ף וגם עשה בתוך פסקיו הלכות קטנות:

'''שוב''' ראיתי בספר קרבן נתנאל בתחלתו בכללים שכתב בכלל ב' משם השפתי כהן בספר תקפו כהן סי' מ"ו שכתב וז"ל ולבי אומר לי שהרא"ש כשעשה חבורו מתחלה עשאו סביב הרי"ף כמו פירוש על דברי הרי"ף כמו שעשה הר"ן רק אחר כך עשו מחבור הרי"ף ומן חבורו הכל חבור אחד ונראה כן מהלכות קטנות שמקצתן נדפסים הרי"ף ופירוש הרא"ש סביב הרי"ף ומקצתן נדפסים הכל חבור אחד עכ"ל. ולי ההדיוט נראה פשוט שהרא"ש חיבר פסקיו כמו שהם בידינו ולא כיוון לעשות פירוש על הרי"ף כלל וכן נראה ממה שכתב רבינו ירוחם בהקדמה ספר מישרים למתבונן בדבריו וממה שכתב הרב צדה לדרך בהקדמתו כאשר יראה המסתכל בעין יפה וכן נראה ממה שכתב הרב בס' יוחסין דף ק' ע"ב וז"ל חיבר פסקים על כל התלמוד ע"ד רב אלפס עם מה שהוסיף מפלפול ר"י בעל התוספות כמו שכתב בשאלות כלל פ"ט דין ו' עכ"ל ונראה שאלו הם דברי הרא"ש בתשו' והיינו כמאי דכתבינן אלא שכעת לא מצאתי דברי הרא"ש בתשובה הנזכר וגם מטבע פסקי הרא"ש עונים ואומרים שלא נתחברו בדרך פי' להרי"ף וזה פשוט לקוצר דעתי וכן תראה מפי' הרא"ש לסדר זרעים וטהרות שקיצר פירוש רבינו שמשון ולפעמים מוסיף דבר וכן תראה מתוספי הרא"ש על התלמוד שמקצר התוס' ומוסיף קצת:

'''אמנם''' למאי דאתי עלה הגאון שפתי כהן שם דליכא לאקשויי על הרא"ש אם כתב לשון הרי"ף במקום א' ובמקום אחר פוסק להיפך דאינו מקפיד להעתיק לשון הרי"ף וסומך על מה שכתב במקום אחר בזה דבריו נאמנו מאד עכ"ל מתוך הדברים עיניך תחזנה מישרים מה שיש להעיר על הגאון חתם סופר והרי הוא כמבואר ואין להאריך:

'''ואנכי''' חזון הרביתי בספר נדפס חדש ממש מגדים חדשים לידידי הגאבד"ק טעלעפין בכללים שבסוף ספרו בדף ז' אות ג' ראיתי שהביא עיקר כללין וכתב שמדברי החתם סופר באהע"ז סי' מ"ד נראה שלא ראה דברי הרב ש"ך הנ"ל וכתב שכבר הרגיש עליו בשו"ת מנ"מ חיו"ד סי' כ"ו הנך רואה שגם מעיני רבני גאוני דורינו יצ"ו נעלמו דברי מרן חיד"א הנ"ל והוא חידוש ומה שתמה ידידי הגאון מנחת משה יצ"ו על החתם סופר שלא הזכיר דברי הש"ך בספר תקפו כהן תימה על תמיהתו שהרי הגאון חתם סופר כתב כי ידוע הוא וכו' כאשר כתבתי לשונו ואחרי שהיה זה לדבר פשוט בעיניו וידוע ומפורסם לא היה צריך לראיה כלל:

'''ודע''' שידידי הגאון בעל ספר עמודי אש יצ"ו כתב ליישב מה שהקשיתי אני הדל שנראה סתירה בדברי הרא"ש מפסקיו לתשו' וכו' שיש לומר שבפסקיו העתיק דברי הרי"ף אף דליה לא סבירא ליה הכי וכתבתי על דבריו שאינו פשוט בעיניו לומר כן על הפסקים עת התשובות וסיימתי דברי שצריך להתיישב בכל מה שרשמתי בקונטרס זה באות זו עיין בקונטרס פאת השדי לחלק הכללים במערכת ה' אות י"ב {{ממ|בד"ה ואלה דברי}} ואכתי לא אסתייעא מילתא: