עריכת הדף "ר"ש/אהלות/טו" (פסקה)

== ב ==

'''שהן נוגעות זו בזו בקרנותיהן.''' אם נפרש שהטבלאות מונחות זו על זו עמוקות באמצען שיש שם חלל טפח והן גבוהות מן הארץ טפח אתחתונה קאי דגבוהה מן הארץ טפח לא משמע כלל דהא והן גבוהות קתני ועוד סיפא דקתני כלים שתחת השניה טהורין אמאי כיון דטבלא בת קבולי טומאה היא אינה חוצצת ורואין את הטומאה כאילו היא תחת השניה אלא בטבלאות הערוכות זו אצל זו איירי וכולן גבוהות מן הארץ טפח ונוגעות בקרנותיהן כל אחת בחבירתה שאצלה דרך קרני הטבלאות שאין ברוחבן טפח ולכך קתני כלים שתחת הראשונה טמאים ושתחת השניה טהורין: 

'''הנוגע בשניה טמא טומאת שבעה.''' ואע"ג דתנן בריש מכילתין כלים הנוגעים במת וכלים בכלים טמאין טומאת שבעה השלישי בין אדם בין כלים טמאין טומאת ערב הא תנן התם אין האהל מתחשב הילכך טבלא שהטומאה תחתיה אינה מן המנין: 

'''עד שיהא בו ריבוע בפותח טפח.''' שולחן וטבלא משונים זה מזה כדמשמע בתוספתא ודרך השולחן שיש לו רגלים תחתיו עשויים כמין תיבה פרוסה <small>{{ממ|צ"ל פרוצה}}</small> שיש לו ארבע דפנות והשולחן יושב עליהן ויוצא חוץ לרגלים טפח או יותר ופעמים פחות מטפח ובדרך הזה מתיישבת משנתינו והתוספתא ואותם רגלים העשויים כן נקראים ריבוע בתוספתא ומתני' דקתני עד שיהא בו ריבוע בפותח טפח היינו שיהא השולחן בולט סביב הריבוע בפותח טפח דמה שתוך הריבוע אין מצטרף ואם טומאה נמי בתוך הריבוע מבפנים חוצץ הריבוע ומונע הטומאה מלעבור: תניא בתוספתא [ריש פרק ט"ו] טבלאות נוגעות זו בזו ושולחנות נוגעות זו בזו מונין להם כדרך שמונין במת טבלא שנתונה בצד רגלו של שולחן וטומאה תחת טבלא הנוגע בין בטבלא בין בשולחן טמא טומאת ז' טומאה תחת השולחן הנוגע בשולחן טמא טומאת שבעה ובטבלא טמא טומאת ערב המאהיל כנגד הריבוע טמא שלא כנגד הריבוע טהור רבי מנחם ברבי יוסי אומר בין כך ובין כך טמא מפני שרדון כקרן טבלא כלים שכנגד הריבוע טמאים שלא כנגד הריבוע טהורים רבי מנחם ברבי יוסי אומר בין כך ובין כך טמאין מפני שנידונין כקרן טבלא. פי' בצד רגלו של שולחן. מעשה השולחן פירשתי במשנתינו וטבלא זו אינה נוגעת בשולחן אבל נוגעת ברגליו והנוגע בין בטבלא בין בשולחן טמא טומאת שבעה דכיון דטומאה תחת הטבלא והטבלא מגעת עד רגלי השולחן נכנסת הטומאה מתחת הטבלא לשולחן אבל אם טומאה תחת השולחן בתוך הריבוע רגליו של שולחן חוצצות מעבור את הטומאה הילכך הטבלא הנוגעת ברגלי השולחן טמאה טומאת ז' דהא שולחן שהוא האהל אין מתחשב ורגלי השולחן הוו להו ככלים במת וטבלא כלים בכלים והנוגע בה בין אדם בין כלים טמאים טומאת ערב: המאהיל כנגד הריבוע טמא שהשולחן מקבל טומאה ואינו חוצץ בפני הטומאה: ושלא כנגד הריבוע על בליטת העודף שיוצא השולחן חוץ לריבוע שהריבוע חוצץ. מפני שהוא נידון כקרן טבלא דתנן במתניתין כלים שתחת הראשונה טמאים והפסיק ותני אפילו כלים שתחת הקרנות אע"פ שקרנות הטבלא אין ברוחבן טפח מביאה הטבלא טומאה לתחת כולה והוא הדין בשולחן דמביא את הטומאה לכל מה שתחתיו אפילו חוץ לריבוע: כלים שכנגד הריבוע. אע"ג דשמעינן באדם אשמועינן כלים וקצת דומיא הך מילתא להא דתנן לעיל פרק י"ב {{ממ|מ"ג}} נסר שהוא נתון ע"פ תנור ישן ויוצא מזה ומזה טפח אבל לא מן הצדדין טומאה בצד זה כלים שבצד שני טהורין שהתנור מפסיק וכאן נמי מפסיק הריבוע אע"ג דבר קיבולי טומאה הוא ומיהו לא יתכן כלל דהתם במוקף צמיד פתיל דכל דבר שהוא מקבל טומאה אינו חוצץ בפני הטומאה וצריך לפרש דהאי ריבוע לא מקבל טומאה דפשוטי כלי עץ הוא אבל טבלא ושולחן מקבלי טומאה ונתונה בצד רגלו היינו דנכנסת תחת בליטת השולחן שחוץ לריבוע ונוגעת בו וטומאה תחת טבלא הרי כתחת השולחן שהכל אהל אחד אבל טומאה תחת השולחן בתוך חלל הריבוע מאחר שהריבוע אין מניח לטומאה לצאת נחשבת בליטת העודף ככלים במת ודכוותה פירשנו לעיל פרק שביעי גבי אהל דצד פנימי וצד חיצון נחשב לשנים והטבלא הרי ככלים בכלים לפיכך הנוגע בה אין לו אלא טומאת ערב: