עריכת הדף "קרית ספר/טומאת אוכלין/ב" (פסקה)

== ג ==

'''ירקות ''' שצמקו באיביהן ככרוב ודלעת אינן מתטמאין אף על גב דהן כתלושין כמין שאין ראוין לאכילה ואם לקטן לייבשן מקבלין טומאה עד שיבשו אף על גב דלא קיימי למאכל וכדתניא התם ס"פ העור והרוטב. וכן אילן שיבש פירותיו הן כתלושין כדאמרינן התם הא שאר פירות מטמאי (ה"ד) והראב"ד ז"ל כתב ואולי מבכורים גמרי לה דקתני יבש האילן מביא ואינו קורא קתני יבש דומיא דנקצץ וכו'. תאנים שיבשו באיביהן מטמאי טומאת אוכלין במקומן מימרא דשמואל פרק העור והרוטב מדאיצטריך קרא גבי אבר ובשר המדולדלין בבהמה ומעורין כחוט השערה למעט שלא יטמאו טומאת נבלה דכתיב כי יפול מנבלתה אינו קרוי נבילה עד שיפול לגמרי אפילו הכי מיטמו טומאת אוכלין והכי נמי הכא אף על גב דלענין שבת הוו כמחוברין לענין טומאת אוכלין הוו כתלושין. בעל חי כיון שמת או נשחט אף על פי שהוא מפרכס מקבל טומאה דאף על גב דלא הותר באכילה עד שתצא נפשה אוכל מיהא הויא וכדתנן פרק העור והרוטב וכדאמרינן פרק שלישי דגים מאימתי מקבלין טומאה משימותו כדתנן פרק שלישי דעוקצין דע"ח כב"ה ומייתי לה פ"ק דחולין דף ע"ח פ' בהמה נולד בהן טרפה שם בעיא דרב חסדא נולד בדגים סימני טרפה מהו תיבעי למ"ד טריפה חיה ותיבעי למ"ד אינה חיה דלמ"ד טרפה חיה נימא דוקא בהמה דנפיש חיותה או דילמא אפי' למ"ד אינה חיה היינו בהמה דיש במינה שחיטה אבל דגים לא תיקו. האבר או הבשר המדולדלין בבהמה או חיה שאינם יכולין לחיות אם הוכשרו מקבלין טומאה במקומן כדתנן פרק העור והרוטב דף קכ"ו דדוקא לענין נבלה וכו' דאמרינן כי יפול עד שיפול אינו קרוי נבלה אבל לענין טומאת האוכלין הוו כתלושין וכו' נשחטה הבהמה הוכשרה בדמיה כרבי מאיר במתניתין שהבהמה כולה כמו יד לאבר זה ובעי רבה בגמרא אם בחייה נמי תהיה כולה יד לאבר או לא תיקו וכו'.