עריכת הדף "
צרור המור/ויקרא/יד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ח == '''וכבס המטהר את בגדיו וגלח את כל שערו. ''' כאומרו רחצו הזכו וגו'. וגלח את כל שערו. לדופי ולגנאי. לפי שהשער לאדם לכבוד ולענוה לכסות המצח. וזהו העיז מצחו בגאותו ובחטאתו. וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים. להורות שטומאת הצרעת כפולה. לפי שחטא בעונות כפלים. ולכן צריך לישב שבעת ימים חוץ לאהלו. ואח"כ ירחץ בשרו וביום השמיני יקח שני כבשים וכבשה אחת. וצוה לעשות מהם אשם וחטאת. להורות על חטאתו ועל אשמו. ועולה ומנחה. העולה לכפר על הרהור הלב ועל חמדת הלב לפי שהיה צר עין. והמנחה להודות לה' ולהקריב לו מנחה. אחר שהשי"ת נתרצה לו כאב את בן ירצה. והנה הכתוב רצה להורות בכאן איך חטאתו ועונו כולל כל החטאות והפשעים. וכן רצה שיהיה קרבנו כמעט כלול מכל הקרבנות. מאשם וחטאת ועולה ומנחה. כמו שאמר זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת וגו'. ושלמים לא צוה בכאן. להורות שעדיין אינו ראוי לשלמים עד שנראה אם הוא צדיק תמים. או אם חוזר למטעמי גחלי רתמים. וחתם הפרשה וכפר עליו הכהן וטהר. להורות שטהרתו אינה תלויה אלא בכפרת העונות. ואחר שהשלים טהרת המצורע הזהיר בנגעי הבתים ואמר כי תבואו אל ארץ כנען ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם. כי זאת בשורה להם כמאמרם ז"ל. בענין שימצאו המטמוניות שטמנו האמוריים מפחד ישראל. ואמר כי תבואו אל ארץ כנען. כמו שאמרו רז"ל שחטא האדם והביא נגעים על ביתו. וזהו חסד השי"ת על יריאיו. כמו שחטא חם ונתקלל כנען. כאמרו ארור כנען לפי שכנען היה ארור. וחם נתברך מפי השי"ת. ולכן הזכיר בכאן כנען. ואמר גם כן כי תבואו אל ארץ כנען. להורות שדין זה אינו נוהג בחוצה לארץ לפי שהיא ארץ טמאה. אלא בארץ כנען לפי שהיא ארץ קדושה. ויכול לשרות בה טומאה. ולכן אמר ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ הידועה. ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם. וזאת בשורה גדולה להם שבעונותם תלקה ארצם: '''והנה ''' נגעי הבתים באים על צרות העין. לפי שהיא חמורה מאד כמו לשון הרע. ולכן אמרו שאפילו העופות מכירין בצרי העין. שנאמר כי חנם מזורה הרשת לעיני כל בעל כנף. לפי שהוא חושב שכל העולם שלו ובכח ידו עשהו. ולכן הוא להוט אחר החמדה והתאוה. וצרות העין בא מצד החמדה. והיא אם לכל המחלות ולכל העבירות. והרי הוא ככופר בעיקר כמו הבעל לשון הרע שאומר מי אדון לנו. ולכן בדברות שהם ה' כנגד ה'. אמר לא תחמוד כנגד כבד את אביך. לפי שאינו מכבד את אביו ואינו מאכילו ואינו משקהו מצד החמדה. ומי שאינו מכבד לאביו אינו מכבד את השי"ת לא בגופו ולא בממונו. והרי הוא ככופר בעיקר. אחר שחושב שהעולם שלו וביתו שלו. וזה היה עון סדום וחברותיה. וכן עון ישראל באומרם אלכה אחרי מאהבי נותני לחמי ומימי וגו'. וז"ש והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן התירוש והיצהר. ואני הנותן ולא אחר. לכן אשוב ולקחתי דגני בעתו. בענין שיכירו כי אני הנותן ולא אחר. וכן זה היה עון נבל הכרמלי שנגפו ה' בעשרה ימים. לא על דוד בלבד. אלא לפי שהיה צר עין וכפר בעיקר וחשב שהכל שלו ולא מיד ה'. ולכן אמר מי דוד ומי בן ישי וגו'. ולקחתי את לחמי ואת מימי ואת טבחתי אשר טבחתי לגוזזי ונתתי לאנשים אשר לא ידעתי אי מזה המה. הנה בזה הורה על רשעתו. כי בצרת עינו ובנבלותו היה חושב שהיה לחמו ומימיו. וכחו ועוצם ידו עשה לו את החיל הזה. ולכן אמר ולקחתי את לחמי. ולא אמר את הלחם. ועליו נאמר אמר נבל בלבו אין אלהים. לרמוז כי אחר שלא עשה טוב עם דוד ואנשיו הרי הוא כופר ביחודו של עולם. וזהו אין עושה טוב אין גם אחד. ולכן רמז בכאן ואמר כי נגעי הבתים באים על צרות העין והיא שקולה כנגד מוציא שם רע. וז"ש ובא אשר לו הבית. ודרשו רז"ל מי שמיחד כליו לו. ואינו רוצה ליהנות לשכניו. כשבאים אצלו ואומרים השאילני קרדומך או נפה וכברה והוא אומר אין לי כלי זה. וכל זה לפי שחושב שהכל שלו ובידו החזקה קנהו ואומר כמה טרחתי לקנות כלי זה ועכשיו בא זה לכלותו. ילך ויטרח כמו שאני עשיתי. ואינו רואה כי השי"ת הוא הנותן כח לעשות חיל. וזהו ובא אשר לו הבית. כלומר שהוא חושב שהבית שלו והוא בעל הבית. וזה שקר כי השי"ת הוא בעל הבית. כאומרו לה' הארץ ומלואה ולא שלכם. וזה היה אומר דוד כנגד בני דורו שהיו חושבים שהעולם שלהם. ולכן אמר להם לה' הארץ ומלואה והרי אתם בבית של שכירות. ומי שדר בבית של שכירות כל מה שעושה בה מפסיד. ולכן אינו רוצה לקבוע בה אפילו מסמר אחד. ולכן ראוי לעשות בזה העולם כאלו הוא שאול ואין לו חלק בו. כאומרו כי לא תדע מה ילד יום. וזהו האיש שהיה צר עין חשב שהבית שלו וכל הכלים שלו ולכן אינו רוצה להשאיל לאחרים. ולא ראה שאין העולם מתקיים אלא עני בעשיר וחכם בטפש. בענין שבזה הוא כופר בבריאת העולם. ולכן רצה שתגלה רעתו בקהל ושיראו הכלים. ואיך הוא שקרן ולא נאמן וצר עין ושביתו מלאה כלים. ולכן כתב וצוה הכהן ופנו את הבית בטרם יבא הכהן לראות את הבית ולא יטמא כל אשר בבית. והוא בפחיזותו ובנבלותו קורא לשכניו שיסייעוהו לפנות את הבית בטרם יבא הכהן ויפסיד כל כליו. וכשנכנסים השכנים מוצאים כל הכלים ורואים אותם כלים שהיו שואלים ממנו. ואומרים ראו פלוני כי בצרות עינו היה מכחיש באלו הכלים. והשי"ת רצה לגלות קלונו וחרפתו לעיני כל רואה. זה יישוב פשוטו של פרשה. וכבר רמזתי לך בענין נגעי הבגדים איך כל זה בא מצד רוח הטומאה ומצד השדים והמזיקים: '''ועתה ''' שמע מה שכתב הקדוש רשב"י ז"ל בזה כי הוא יסוד מוסד. וכל דברי בזה הספר סובבים על דבריו ועל דעתו לפי שהיא תורת אמת. והתחיל בזאת הפרשה ואמר הוי בונה ביתו בלא צדק ועליותיו בלא משפט בחצי ימיו יעזבנו. וכתב כי מה שאמרו החבריא בזאת הפרשה שהיתה בשורה טובה מפני המטמונות טוב הוא. אבל דנא פשרא דמלתא. כי דרכי האמוריים היו ידועים שכל יסודם היה על שקר וכזב. וכל מעשיהם היו מיוסדים על צד הכישוף. ולכן כשבונים ביתם מיד בבנין היסוד היו מיסדים אותו על שורש פורה ראש ולענה. והיו אומרים כשמשימין האבן הראשה לשם שד פלוני ולשם ע"ז פלונית. באופן שמאותו עת רוח רעה שורה בבית ומטמא כל אשר בבית. וכן היו עושים כל מעשיהם לשמות ידועים מרוח הטומאה. באופן שכל ארץ ישראל היתה מליאה גלולים ושקוצים ושדים. ולפי שבנו ביתם בלא צדק רצה השי"ת לגלות לישראל זה הסוד. ורצה שאחר שהוא קדוש ומשרתיו קדושים. שישראל יהיו טהורים ולא יהיו קללה בגוים אשר ה' מאביד מפניהם. ולכן עשה בחכמתו וביכלתו ענין נגעי הבתים. בענין שאותו שד הצורר שעל שמו נבנה הבית שיצא מהיסודות ויתפשט בבית. עד שיתראו בבתים כתמי נגעים כמו שנראים בבגדים. בענין שבזה יבא הכהן הקדוש ויצוה להרוס הבנין והיסוד שהוא טמא. וישליכוהו מחוץ לעיר אל מקום טמא. כי טמא הוא וטמא שמו ורוח עועין בקרבה. וכל זה בא מצד זוהמת נחש הקדמוני שהוא ארור וטמא זהו כי נגע בכף ירך יעקב. וכתיב התם כל הנוגע במת בנפש. מה להלן טמא אף כאן טמא. ולכן אמר ובא אשר לו הבית. כי אין הנגע והמטמון נראה אלא לבעליו:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף