עריכת הדף "פרישה/אורח חיים/תרמו" (פסקה)

== ב ==
(ב) '''ואם נשרו רוב העלין של שיעור העבות.''' ר"ל משיעור העבות דהיינו ג' עלין בכל קן וקן נפלו שנים ונשאר אחד זהו פסול אליבא דכ"ע אלא שנחלקו באורך ההדס אם צריך שיהיו דין עבות על־פני כל אורך שיעור ההדס או לפחות ברוב ארכו, או שסגי אפילו בחד קן. וכתב שהגאונים ס"ל שצריך שיהיו עבות על־פני כל ארכו ואם נשרו מקן אחד שני עלין אע"פ שנשארו עוד ג' קנים שיעור עבות פסול. ובעל העיטור ס"ל דאפילו אין בו רק חד קנא שהוא עבות ובשאר כל אורך ההדס נשרו רוב העלין כשר.

'''ואם יבשו רוב כו'''' עד '''בראשו ג' עלין בחד קינא.''' פירוש לפי המפרשים הללו מ"ש ואם יבשו רוב עליו קאי אלולב ר"ל כשהרבה בדי הדס נאגדים יחד נקראים בלשונם לולב וקאמר שאם יבש מאותו אגד של הדס רובן ונשתיירו ג' בדין ובכל בד ג' עלים לחין כשרים.

והרא"ש סתר פירוש זה דלמה ידבר התנא מלולב שיש בו יותר מג' בדין כיון שא"צ בו יותר אפילו לכתחילה מג' בדי הדס. ועוד 'יבש רוב עליו' משמע דאבד הדס יחידי קאי, דאי אלולב שיש בו בדין הרבה הול"ל יבשו רוב בדין ונשתיירו בו ג' בדין ובהם ג' עלין לחברם כשר. וכתב לכן נ"ל יבשו רוב עליו ר"ל של בד הדס יחידי ונשתייר בו ג' בדין וג' בחד קינא מיקרי בד על־שם שיוצאין ממקום אחד, וכל קן לבדו נקרא בד עלים לחין כלומר עלים לחים שיש בכל בד ובד ולא שיהיו כולן לחין דא"כ הול"ל ג' בדין לחין, מדקאמר ג' בדין עלין לחין משמע שיהא בהן מקצת ואפילו אין בכל בד ובד אלא אחד לחה כשר והוא שיהא אותה עלה לחה בראש הקן קנה שלה אדום: