עריכת הדף "ערך/עובר לעשייתן" (פסקה)

==סברת הדין==

הריטב"א (פסחים ז:) כתב "וטעם זה שאמרו חכז"ל לברך על המצות עובר לעשייתן, כדי שיתקדש תחלה בברכה ויגלה ויודיע שהוא עושה אותה מפני מצות השי"ת. ועוד כי הברכות מעבודת הנפש וראוי להקדים עבודת הנפש למעלה שהיא עבודת הגוף". וכטעם א' נמצא גם בחידושי המאירי (מגילה כא:) ואו"ז (ח"א תקפג) והאבודרהם (דיני קריא"ש). נמצא שהברכה היא כמסירת מודעה שהמעשה שנעשה עתה הוא מחמת ציווי הבורא יתברך שמו ויתעלה, וכ"לשם ייחוד" קודם עשיית המצוה, ודבר זה מקומו הוא קודם העשיה. וכן ידוע מש"כ הנוב"י (קמא יו"ד צג) בענין זה "וברכה הוא התעוררות הדיבור ומחשבה וכו', וכל דבר שאין ברכה לפני' אני נוהג לומר בפי הנני עושה דבר זה לקיים מצות בוראי".

והרא"ש (פ"א דכתובות סי' י"ב) כתב: "שבכל המצוות לפי שמזכירין עשיית המצוה צריך לברך עובר לעשייתן". וכעי"ז איתא בחי' הרשב"א והר"ן שם (ז' ע"ב). ובפ' בתרא דברכות כ' הרא"ש (ס"ס כג) ורבינו ירוחם (ני"ג ח"א) ורבינו יונה (ברכות מד: ברי"ף) דמאחר שאומר וציונו צריך לברך לבורא תחילה ע"מ שציונו וקרבנו לעבודתו. [וצ"ע מה שהרא"ש כ' בזה בב' אופנים].

ובברכת אברהם (לר"א טריויש זצ"ל מדור דעה דהב"י, סי' נט) עשה בזה מחלוקת עם הר"ן פ"ק דפסחים (ד. ברי"ף), וכ"נ קצת ממעדני יו"ט ברכות שם (ס"ק ז'). ולב' טעמים אלו לכאו' הוא מצד 'מחזי כשיקרא' שאומר ואינו עושה לכן צריך לומר קודם שעושה.

ובתשו' הרמב"ם (פריימן סי' קיט, בלאו סי' שלא) כריך ותני לתרי טעמי הנ"ל בהדדי, שכ' לענין ברכת להכניסו "מאחר ואין נסחתה וציונו לעשות יוכל לברכה מקודם או אח"כ".

ועי' בשו"ע הרב (או"ח תלב ס"ה) שכתב: "אבל לאחר עשייתן היאך יברך וציונו לעשות מצוה פלונית ואינו עושה כלום כיון שכבר עשה", וג"ז נראה כריו"ח והרא"ש ור"י ז"ל.

ב' הטעמים שכתב הריטב"א אינם רק ביאור למה לברך קודם המצוה אלא גם ביאור למה כלל תיקנו לן לברך על המצוות. דלטעם א' תיקנו ברכה בשביל להתקדש בברכה ולהודיע שעושה מפני מצות הש"י, ולטעם ב' הוא שמלבד הפעולה המעשית במצוה יש לעשות גם ענין מצד הנפש וזוהי הברכה שבדיבור.