עריכת הדף "משאת המלך/ויקרא/יא" (פסקה)

==הפטרת שמיני==

{{מרכז|{{גופן|5||'''{{עוגן1|הפטרת שמיני}}'''}}}}

'''ויחר אף ה' בעזה ויכהו שם האלקים על השל וימת שם עם ארון האלקים ויחר לדוד וגו'''' {{ממ|[[תנ"ך/שמואל ב/ו#ז|שמואל ב ו ז]]}}.

'''ויכהו''' שם על השל וגו', אמרו בסוטה {{ממ|[[בבלי/סוטה/לה/א|ל"ה.]]}} חד אמר שעשה צרכיו בפניו. ויש להבין להאי מ"ד א"כ מפני מה ויחר לדוד על אשר פרץ ה' פרץ בעוזה, וכי לא היה ראוי לו שיענש על חטא כבד ונקלה כל כך.

'''ונראה''' פשוט, דלכך עשה צרכיו לפי שהיה עוזה דבוק כ"כ בארון עד שלא היה יכול לפרוש מהארון ונאנס ועשה צרכיו, אבל ודאי לא יתכן שימצא דבר כזה בישראל שנתכוין לעשות צרכיו לפני הארון, והדבר פשוט ומובן.

'''{{מרכז|{{גופן|5||*}}}}'''

'''ויהי כי ישב המלך בביתו וה' הניח לו מסביב מכל איביו ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וארון האלקים ישב בתוך היריעה''' {{ממ|[[ תנ"ך/שמואל ב/ז#א|שמואל ב ז א]]}}.

'''הנה''' בסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/כ/ב|כ':]]}} איתא, תניא ר' יוסי אומר שלש מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ, להעמיד להם מלך, ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות להם בית הבחירה וכו', ועדיין איני יודע אם לבנות להם בית הבחירה תחלה או להכרית זרעו של עמלק תחלה, כשהוא אומר {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יב#י|דברים י"ב י']]}} לכם מכל אויביכם וגו' והיה המקום אשר יבחר ה' וגו', הוי אומר להכרית זרעו של עמלק תחלה, וכן בדוד הוא אומר ויהי כי ישב המלך דוד בביתו וה' הניח לו מסביב, וכתיב ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וגו'.

'''הקשה''' מהרש"א {{ממ|[[ מהרש"א - חידושי אגדות/סנהדרין/כ/ב|שם]]}} היכן מצינו בדוד שהכרית זרעו של עמלק, ואפשר דהיינו דכתיב ביואב {{ממ|[[תנ"ך/מלכים א/יא#טז|מלכים א' י"א ט"ז]]}} עד הכרית כל זכר באדום דהיינו בעמלק, כדמוכח בב"ב {{ממ|[[בבלי/בבא בתרא/כא/ב|כ"א:]]}} דא"ל דוד מ"ט עבדת הכי, א"ל דכתיב את זכר עמלק וכו', ע"ש. והדברים תמוהים דהא אדרבה מבואר מהגמ' דלא קיימו בזה מצות מחית עמלק, לפי שלא הרג יואב אלא הזכרים.

'''ונראה''' דהנה היראים {{ממ|ב[[ספר יראים/תלה|סי' תל"ה]]}} כתב דמצות מחית עמלק מוטלת על המלך בלבד, וכן משמעות הרמב"ן בסוף פ' בשלח {{ממ|}} שכתב כי כל מלך בישראל חייב להלחם בהם עד שימחו, ע"ש, והחינוך {{ממ|ב[[ספר החינוך/תרד|מצוה תר"ד]]}} כתב דהוי מצוה על כל יחיד.

'''אמנם''' נראה דס"ל להרמב"ן דדין מלחמה בעמלק הוא אכן ע"י המלך, אלא דיתכן דיש ב' חיובים בדין המחיה, יש חיוב על הציבור והוא ענין מלחמה ודין זה אמור על המלך כמש"כ הרמב"ן, ומ"מ ס"ל להרמב"ן נמי דאיכא דין מחיה על כל יחיד, ומעתה כבר י"ל דהא דהכרתת זרעו של עמלק קודם לבנין בית הבחירה, זהו אמור על חיוב הציבור ומצות המלחמה בעמלק, דכך הוא סדר הג' מצוות שנצטוו, דמעמידין מלך בתחילה והוא הנלחם בעמלק ולבסוף בונים בית הבחירה, וא"כ מתיישב מה שכתב המהרש"א, והיינו דכיון שהרג יואב כל זכר ותמו אנשי המלחמה, אע"פ שאכתי איכא מצות מחיה על כל יחיד, אבל מ"מ מצות הציבור ע"י מלחמה נשלמה, ולכך אמר דוד ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וגו'.

'''אמנם''' נראה ביותר דלא נאמר כאן כלל דמצות בית הבחירה תאוחר למצות מחית עמלק, אלא דעיקר דינא הוא שמצות בנין בהב"ח יהיה לאחר שהניח ה' לנו מכל אויבינו מסביב וכפשטיה דקרא, אלא מכיון שנצטוינו להלחם בעמלק, נמצא דכל זמן שלא נלחמנו עדיין אין זה נחשב שנחו מאויביהם מסביב, ולכן אינה למצוה דבנין בהב"ח אלא לאחר כריתת זרעו של עמלק. ולפי"ז שוב ניחא מש"כ מהרש"א דכיון כיון דהרגו לזכריו שוב אין כאן חסרון במנוחה מסביב לכו"ע, ולכן אמר דוד ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וגו'.

{{מרכז|{{גופן|5||'''*'''}}}}
'''הרמב"ם''' [[רמב"ם/מלכים/א#א|ריש הל' מלכים]] הביא להא דשלש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ וכו', ולבנות להם בית הבחירה שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יב#ה|דברים י"ב ה']]}} לשכנו תדרשו ובאת שמה, וכבר תמה ה[[לחם משנה/מלכים/א#א|לח"מ]] דב[[רמב"ם/בית הבחירה/א#א|הל' בה"ב]] כתב הרמב"ם דהמצוה לבנות בית זהו מהכתוב {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כה#ח|שמות כ"ה ח']]}} ועשו לי מקדש.

'''אמנם''' נראה דהנה בספרי {{ממ|[[ספרי/פרשת ראה|פ' ראה]]}} תניא כי אל המקום אשר יבחר ה' אלקיכם מכל שבטיכם {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יב#ה|דברים שם]]}}, דרוש ע"פ נביא, יכול תמתין עד שיאמר לך נביא, ת"ל לשכנו תדרשו ובאת שמה, דרוש ומצוא ואח"כ יאמר לך נביא, וכן אתה מוצא בדוד {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קלב|תהלים קל"ב]]}}, זכור ה' לדוד את כל ענותו, אשר נשבע לה' נדר לאביר יעקב, אם אבא באהל ביתי אם אתן שנת לעיני, עד אמצא מקום לה' משכנות לאביר יעקב, והנה נתבאר דמלשכנו תדרשו למדנו דמהחובה עלינו לדרוש להיות לנו בית, וההשתדלות לבית זהו מגוף המצוה.

'''ומעתה''' ניחא דברי הרמב"ם, דאמנם עיקר המצוה שיהא לנו בית ה"ז כמוש"כ בהל' בהב"ח מועשו לי מקדש, אבל החיוב להשתדל למען הבית זאת למדנו מלשכנו תדרשו, ונראה עוד דכיון שצריך לדרוש ע"פ נביא, א"כ המצוה היא גם לדרוש הנבואה מהנביא דהא עי"ז יהיה לנו בית, וא"כ הכא דמיירי הרמב"ם מהמצוה להשתדל לבנין הבית, וכמו שכתב להלן דהכרתת זרעו של עמלק קודמת לבנין הבית, שנאמר ויהי כי ישב המלך בביתו וה' הניח וגו', דזהו הדרישה מהנביא לבנין הבית שנכלל זה במצות ההשתדלות לבנין הבית, דילפינן לה מלשכנו תדרשו וכש"נ, ולכך הכא הביא הרמב"ם לכתוב לשכנו תדרשו ובאת שמה.

{{ניווט כללי תחתון}}
{{משאמ}}