עריכת הדף "
מזרחי/שמות/כב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ב == '''אם זרחה השמש עליו אם ברור לך הדבר שיש לו שלום עמך כשמש הזה שהוא שלום בעולם וכו'. ''' כך שנו במכילתא מה שמש שלום בעולם אף זה אם ידוע הוא שבשלום עמו והרגו הרי זה חייב אבל בפ' בן סורר ומורה תניא אין לו דמים אם זרחה השמש עליו אם ברור לך הדבר כשמש שאין לו שלום עמך הרגהו ואם לאו אל תהרגהו ותניא אידך אם זרחה השמש עליו דמים לו אם ברור לך הדבר כשמש שיש לו שלום עמך אל תהרגהו ואם לאו הרגהו משמע פירוש אם זרחה השמש עליו אינו אלא לעניין הברור שיהיה ברור כשמש ולא לענין השלום כמו שדרשו במכילתא וכך אמרו גם כן בפרק קמא דפסחים לאור יקום רוצח ובלילה יהי כגנב אי פשיטא לך כיום דאנפשות קאתי רוצח הוא ואי מספקא לך כלילה יהי בעיניך כגנב משמע שהמשילו הדבר לאור שהוא זריחת השמש אינו אלא לעניין הברור ולא לעניין השלום ויש לתמוה על רש"י ז"ל מדוע הניח הבריתות הללו שהוזכר בגמרא ותפש הבריתא של מכילתא שלא הוזכרה בגמרא כלל ויש לחוש דילמא לאו דסמכא היא ועוד שבגמרא הקשו הבריתות הללו זו עם זו ואמרו דבחדא מנייהו קתני אם ברור לך הדבר כשמש שאין לו שלום עמך הרגהו הא סתמא אל תהרגהו ובאידך בריתא קתני אם ברור לך הדבר כשמש שיש לו שלום עמך אל תהרגהו הא סתמא הרגהו ותרצו לא קשיא כאן בבן על האב כאן באב על הבן פירוש שהברייתא המדבקת אם זרחה השמש עליו אם אין לו דמים ופרשה אם זרחה השמש עליו שאין לו שלום עמך מיירי באב על הבן דסתם אב מרחם על בנו שלא יהרגנו אפי' יעמוד כנגדו להציל ממונו ולכך לא נתן להרגו אלא כשיודע בבירור שבא להורגו ודומה לזה אמרו בפרק קמא דפסחים לאור יקום רוצח אי פשיטא לך כיום דאנפשות קאתי הרגהו ופירשו ר"י וריב"א דהאי קרא באב על הבן קמיירי דסתם אב מרחם על בנו שלא יהרגנו והבריתא המדבקת אם זרחה השמש עליו עם דמים לו ופרשה אם זרחה השמש עליו שיש לו שלום עמך דמים לו מיירי בבן על האב דסתם בן אם יעמוד האב כנגדו להציל ממונו יהרגהו ולכן אינו חייב על הריגתו אלא כשיודע בברור שאם יעמוד כנגדו להציל ממונו לא יהרגהו ורש"י ז"ל איך הניח מה שתרצו בגמרא שהסמיכות של אם זרחה השמש עליו עם דמים לו מיירי בבן על האב ויפרש הוא באב על הבן וצ"ע והאי דקאמר אם ברור לך הדבר שיש לו שלום עמך כו' כגון אב החותר לגנוב ממון הבן בידוע שרחמי האב על הבן לאו ברור ממש קאמר כברור הבריתות דלעיל דא"כ מהיכא קא דייק לה האי קרא דזרח' השמש לאו בעניין ברור אתא אלא לעניין שלום כמו שאמר בהדיא כשמש הזה שהוא שלום בעולם ועוד אם הוא ברור ממש ומוקי לה כגון האב על הבן משמע הא ברור דבן על האב הרגהו ואין הדבר כן שהרי בריש' דקרא דמיירי אפילו בבן על האב כתב כאן למדתך תורה אם בא להרגך השכם להרגו וזה להרגך בא שהרי ידוע הוא שאין אדם מעמיד עצמו ורואה שנוטלין ממונו בפניו ושותק לפיכך על מנת כן בא שאם יעמוד בעל הממון כנגדו יהרגנו משמ' הא אם ידוע שאם יעמוד בעל הממון כנגדו לא יהרגנו אל תהרגהו הלכך עכ"ל דהאי ברור לאו ברור ממש קאמר אלא ברור של סברא והכי קאמר אם הסברא מוכחת שיש לו שלום כו' כגון האב החותר לגנוב ממון הבן שבידוע שרחמי האב על הבן כו' דהשתא איכא לדיוקי הא אם הסברא מוכחת שזה להרגך בא שהרי יודע הוא שאין אדם מעמיד עצמו ורואה שנוטלין ממונו בפניו ושותק לפיכך על מנת כן בא שאם יעמוד בעל הממון כנגדו יהרגנו השכם להרגו: '''שלם ישלם הגגב ממון שגנב ואינו חייב מיתה. ''' הוסיף מלת הגנב דלא תימא שלם ישלם בעל הבית ליורשי הגנב שיש לו דמים שאף על פי שהוא חשוב כמי שיש לו דמים וההורגו רוצח הוא אינו נהרג עליו אלא משלם דמי כפרו וזה אי אפשר שהרי כתוב אחריו ואם אין לו ונמכר בגנבתו משמע דשלם ישלם בגנב קמיירי אבל מה שהוסיף לומר ואינו חייב מיתה הוא משום דשלם ישלם קרא יתיר' הוא דלא ה"ל למכתביה שכבר כתב למעלה חמשה בקר ישלם תחת השור וד' צאי תחת השה ולא היה לו לכתוב אלא ואם אין לו ונמכר בגנבתו מת"ל שלם ישלם אלא לא אתא אלא לתת טעם על מה שאמר דמים לו למה דמים לו מפני שאין לו אלא לשלם מה שגנב ולא שיהא בר קטלא ולכן אם עמד בעל הבית והרגו דמים לו וחייב אבל בפרק בן סורר ומורה שנינו בא במחתרת ושבר את החבית אם יש לו דמים חייב אם אין לו דמים פטור מלשלם משום דחיוב מיתה וחיוב תשלומין באין כאחד ואע"פ שנוצל פטור מן התשלומין ומסיק בגמרא ה"ה אפילו נטל ותניא נמי במכילתא רבי אליעזר בן יעקב אומר הרי שהיו לפניו כדי יין וכדי שמן ושבר' כשהוא חותר כל זמן שהוא ידוע שהוא בשלום המנו הרי זה חייב לכך נאמר דמים לו שלם ישלם כלומר מאחר שדמים לו ולאו קטלא הוא שלם ישלם מה שגנב לאפוקי אותו שבא במחתרת ונטל כלים ויצא שהוא פטור מלשלם משום דבדמיה קננהו ודברי הרב הן ע"ד הפשט גם אונקלוס שתרגם אם עינא דסהדי' נפלת עלוהי רדף דרך אחרת ומה שכתב הרמב"ן שעל דעת האומר בתלמוד שהבא במחתרת ונטל כלים ויצא פטור בדמיה קננהו יהיה שלם ישלם אם אין לו חוזר למעלה אל כי יגנוב איש לא הבינותי דבריו: '''שאם מצאוהו עדים קודם שבא בעל הבית וכשבא בעל הבית נגדו התרו בו שלא יהרגהו דמים לא חייב עליו אם הרגו שאחר שיש רואים להם אין הגנב הזה בא על עסקי נפשות. ''' הרמב"ן ז"ל כתב בזה ואני תמה שהרי כשאמר למעלה אין לו דמים לפטרו על הריגתו ודאי בשהתרו בו הוא שאין רוצח חייב מיתה לעולם אלא בהתראה ואם תאמר שלא בא הכתוב לומר אין לו דמים אלא להתיר לו דמו מידי שמים לומר שהוא מותר להורגו זה איננו אמת אלא הכתוב הראשון פוטרו בכל עניין מידי שמים ומידי ב"ד בהתראה השני מחייבו בדין שניהם והוכרח לפרש שאולי יתכוין הרב לומר שאם מצאוהו עדים קודם שבא בעל הבית והכירוהו והגנב ידע בהם אינו בא על עסקי נפשות עכשיו שכבר ראה שהכירוהו העדים ואם יהרוג יבאו העדים לב"ד ויהרגוהו וזה טעם אם זרחה השמש עליו כי בלילה שלא יכירוהו העדים יהרגנו לבעל הבית ויברח עכ"ל. וכונתו בזה לומר שאם מצאו העדים את הגנב קודם שבא בעל הבית והכירוהו והגנב ידע בהם שזהו פי' אם זרחה השמש עליו כלומר ששלטו בו עין העדים והכירוהו שאז לא יתכן שיבא על עסקי נפשות מאחר שכבר ראה שהכירוהו העדים ואם יהרוג יעידו העדים לב"ד ויהרגוהו אם התרו בו שלא יהרגהו והוא עמד והרגו דמים לו וחייב מיתה בין בדיני אדם בין בדיני שמים אבל אם במחתרת ימצא הגנב דהיינו בלילה כדרך הגנבים החותרים בתים שלא שלטה בו עין העדי' להכירו ולא הוה ידע בהם מפני החשך שאז הוא בא על עסקי נפשות לחושבו שאם יהרוג לבעל הבית יברח ולא ידעו העדים מי הוא להעיד עליו והתרו בו שלא יהרגנו והוא עמד והרגו אין לו דמים ופטור בעל הבית ממיתה בין בדיני אדם בין בדיני שמים ואין ספק שהוא פי' נכון מאד למאמר אנקלוס אך אין זה כונת הרב ז"ל שאם כן האי אם מצאוהו עדים אם הכירוהו מיבעי ליה ועוד שלא יובן מדברי הרב רק שהעדים הכירוהו לא שגם הגנב ידע שהם רואין אותו שאין זה בכח מאמר הרב כלל ואם כפירושו היה ראוי לכלול גם זה בלשונו מכיון שאם לא ידע הגנב אע"פ שהעדים הכירוהו אין לו דמים אף על פי שהתרו בו מפני שכיון שלא ידע בהם ולא ראה אותם יתכן שיהרוג את בעל הבית לחשבו שאין שם רואהו גם לא ידעתי מי הכריחו לברוח מן הפי' הראשון עד שיגזור בו שאינו אמת אם מפני שמאמר אין לו דמים צריך שיהיה היפך מאמר דמים לו ולפי שפי' דמים לו הוא לחייבו בין בדיני אדם בין בדיני שמים יחוייב שיהיה גם פי' אין לו דמים לפטרו בין מדיני אדם בין מדיני שמים ואין הדבר כן מפני שממאמר אם זרחה השמש עליו המורה על העדים יחוייב שיהיה מאמר אם במחתרת ימצא הגנב בלא עדים ואם אין שם עדים לא היה צריך לומר אין לו דמים לפטור בעל הבית ממיתה בידי אדם כי איך יעלה על הדעת שיהיה חייב מיתה בבלתי עדים והתראה והלא אין רוצח חייב מיתה לעולם אלא בהתראה מחוייב מפני זה שיפורש אין לו דמים לפטור בעל הבית ממיתה. בידי שמים בלבד ואין זה היפך מאמר דמים לו המורה על שניהם בדיני אדם ודיני שמים. וי"ל אע"פ שלא היה צריך לפטור בעל הבית אלא ממיתה בידי שמים בלבד מ"מ מאחר שהיה צריך לפטרו ממיתה בידי שמים כלל המיתה שבידי אדם ואמר שהוא פטור בין מדיני אדם בין מדיני שמים כפי האמת אע"פ שלא היה צריך להודיע פטרו מדיני אדם:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף