עריכת הדף "מזרחי/שמות/יט" (פסקה)

== ב ==

'''למה הוצרך לחזור ולפרש מהיכן נסעו והלא כבר נאמר שברפידים היו נחונים ובידוע שמשם נסעו אלא להקיש נסיעתן מרפידים לביאתן כו'. ''' כתב הרמב"ן ז"ל ולא הבינותי זה שכך נאמר בכל המסעות ויחנו באלים ויסעו מאלים ויבאו אל מדבר אין ויסעו ממדבר סין ויחנו ברפידים וכן בכל פרשת אלה מסעי וירצה הכתוב לפרש שלא היו חניות אחרות ולשון מכילתא ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני והלא כבר נאמר בפרשת מסעות ויסעו מרפידים ויחנו במדבר סיני ומת"ל ויבאו מדבר סיני מקיש נסיעתן מרפידים כו' והעניין לומר מפני שכל המסעות שכפר בהם כאן מאלים ורפידים נשנו בפרשת אלה מסעי בשביל דברים. שנתתדשו שם בכתוב אבל המסע הזה ספר אותו הכתוב כאן וכאן בשוה והוצרך לדרוש שהיה לצורך ההיקש עכ"ד: ואני תמה מאד מדוע לא השגיח בלשון הרב שאמר למה הוצרך לחזור ולפרש ולא אמר למה הוצרך לומר ויסעו מרפידי' שזה מורה שלא היתה קושית הרב על מה שאמרו ויסעו מרפידי' שכן דרך המקרא בכ"מ לומ' שנסעו מכך וחנו בכך ונסעו מכך וחנו בכך או שנסעו מכך וחנו בכך ונסעו משם וחנו בכך שהכל א' לפי שאינו נאות בלשון לומ' שנסעו מכך וחנו בכך וחנו בכך כי אז יובן שנסעו מכך וחנו בכך ובכך קצתם בכך וקצתם בכך ולכך לא הקשה לו בשום מקום למה הוצרך לומר שנסעו מכך לא על הכתובים שבפרשה הקודמת ולא על הכתובים שבפרשת אלה מסעי אבל מה שהוקשה לו במקום הזה הוא מפני שאחר שכתב ביום הזה באו מדבר סיני חזר וכתב ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני וזה מורה שלא חזר וכתבו אלא כדי לפרש מהיכן היתה נסיעתם ולמה הוצרך לחזור ולפרש והלא כבר נאמר שברפידים היו חונים ובידוע שמשם היתה אלא להקיש כו' ומה שאמר ולשון מכילתא ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני והלא כבר נאמר בפרשת מסעות ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני ומת"ל ויבאו מדבר סיני הנה הנוסחאות בזה משונות שכבר מצאתי נוסחא אחרת שכתוב בה ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני והלא כבר נאמר ביום הזה באו מדבר סיני אלא להקיש נסיעתן לביאתן כו' ושמא בנוסחתו של רש"י ז"ל היה כתו' כן ועוד שנוסחתו של הרמב"ן אינה מתוקנת כלל מפני שאם היא מכוונת במאמר והלא כבר נאמר בפרשת מסעות ויסעו מרפידים ויחנו במדבר סיני מה שפי' הרמב"ן ז"ל שהמסע הזה שנסעו מרפידים למדבר סיני ספר אותו הכתוב כאן וכאן בשוה ולא נתחדש בפ' מסעות שום דבר ולכן הוצרך לדרוש שהיה לצורך ההקש היה לו לומר ומת"ל ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני כיון שכל המקרא הזה כתוב בפרשת מסעות ולא נכתב כאן אלא לצורך ההקש ולא שיאמר ומת"ל ויבאו מדבר סיני ועוד אם הנוסחא של הרמב"ן היא נכונה הנה כמו שהקשו מפרשת המסעות שכתוב בה ויסעו מרפידים ויחנו במדבר סיני שלא היה ראוי להכתב פה פעם שנייה כן היה ראוי להקשות גם כן ממה שכתוב בפרש' המסעות ויסעו ממדב' סין ויחנו בדפקה ויסעו מדפקה ויחנו באלוש ויסעו מאלוש ויחנו ברפידים שלא היה ראוי להכתב פה ויסעו ממדבר סין ויחנו ברפידים עם שהוא מקצר גם כן באלוש ודפקה ואם אין דרך רז"ל להקשות מהמאוחר אל הקודם אם כן יכתוב המאוחר וישתוק מן הקודם אף על פי שאין זה אמת אם כן איך הקשו והלא כבר נאמר בפרשת מסעות ויסעו מרפידים ויחנו בעדבר סיני ומת"ל ויבאו מדבר סיני: 

'''מה ביאתן לסיני בתשובה ''' כדנפקא לן מקרא דויחן ישראל נגד ההר בלשון יחיד שהיו כולם בלב אחד כדלקמן וכדאיתא במכילתא: 

'''אף נסעתן מרפיד' בתשובה. ''' שאף על פי שפירשו מדברי תורה כשחנו ברפידים ולפיכך בא עמלק שאין השונא בא אלא על החטא ונקרא רפידים לפי שרפו ידיהם מדברי תורה כדאיתא במכילתא מכל מקום כשנסעו מרפידים עשו תשובה: 

'''כל מקום שאתה מוצא נגד פנים למזרח הוא. ''' במכילתא והחכם ראב"ע טען ואמר הנה כתוב מנגד סביב לאהל מועד יחנו שהוא מארבע הפאות כי כאשר יסעו הדגלים כן יחנו. ויותר טוב היה לו לטעון מדבריו שפי' הוא עצמו מנגד מרחוק מיל ובפסוק כי מנגד תראה את הארץ פירש בו מרחוק ובפסוק ותשב לה מנגד פירש בו כיון שקרב למות הוסיפה להתרחק אבל אין זו טענה לדבריו כלל מפני שמאמר כל מקום שאתה מוצא נגד פנים למזרח הוא איננו רק כשהמלה מורה על פאה מיוחדת שמלת נגד לעולם מורה על הנוכח ונוכח האדם תמיד מורה על הפנים ומזרח נקראת פנים הן קדם אהלוך ואיננו ואחור ולא אבין לו ופי' קדמה מזרחה כמו אדמת עפר ולכן בפסוק ויחן שם ישראל נגד ההר שהכונה בו להורות הפאה המיוחדת שחנו בה פירש אותו מלשון פנים המורים על הפאה המזרחית ובפסוק מנגד סביב לאהל מועד שאין הכונה בו להורות על פאה מיוחדת שהרי כתוב בו סביב לאהל מועד יחנו שכולל כל הפאות וכן כי מנגד תראה את הארץ שאין הכונה בו להורות על פאה מיוחדת שהרי כתוב בו ושמה לא תבא וכן ותשב לה מנגד שאין הכונה בו להורות על פאה מיוחדת שא"כ מה טעם אל אראה במות הילד פירש אותן מלשון רוחק: