עריכת הדף "
מהר"ם חריף/בבא קמא/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ב== {{מרכז|[ב]}} <small>בשבת איכא נפקותא לדינא בין אב לתולדה, משא"כ באבות דטומאה הוא ללישנא מעליא</small>{{ש}} '''{{עוגן1|ולפ"ז}}''' יתיישב נמי הא דקאמר - במאי דקא מייתי גבי שבת תנן כו', - אבות מכלל דאיכא תולדות, תולדותיהן כיוצא בהן וכו', נפקא מינה דאילו עביד שני אבות, אי נמי שתי תולדות בהדי הדדי וכו'. דקשה למאי איצטריך הכא בבעייתו לפרש ולומר במילתא דשבת דכיוצא בהן, מאי בעי בשבת הכא{{הערה|כן הקשה השטמ"ק בשם המהר"י כ"ץ.}}. '''{{עוגן1|ועוד}}''', דאדרבה לפי מאי דמייתי משבת, דהתם אמרינן, 'תולדותיהן כיוצא בהן, לא שנא אב חטאת וכו', ונפקא מינה בין אב לתולדה, דאילו עביד שתי אבות' וכו'. אלמא דאיכא נפקא מינה דמשום כך זה מיקרי אב וזה איקרי תולדה, אף דאמרינן דכיוצא בהן. ולפי בעייתו [הכא בנזקין] אי אמרינן דתולדותיהן כיוצא בהן, וחייב על התולדה כמו על האב, ליכא שום נפק"מ, וקשה למה זה מיקרי אב וזה תולדה. '''{{עוגן1|אמנם}}''' לפי [מה] שכתבתי אתי שפיר, דודאי גם בעל האיבעיא ידע, דגם אי אמרינן הכא [בנזקין] דתולדותיהן לאו כיוצא בהן, כל התולדות שהמה דומין ממש לאבות, המה כיוצא בהן. והנפק"מ לפי תנא דמתניתין דקרי להנך דמייתי במתניתין אבות, לאורויי מכלל דאיכא תולדות, והיינו תולדות שאינן דומין, שאינו חייב לשלם עליהם, כמו גבי שבת דאיכא קצת נפקא מינה. '''{{עוגן1|ומשום}}''' הכי מייתי הא דשבת, ד[בשבת] איכא ג"כ נפק"מ [במה שזה אב וזו תולדה], דאילו עביד שתי אבות בהדי הדדי וכו', ובזה לאו כיוצא בהן, ולענין חיוב דחייב אתולדה כמו על האב הוא כיוצא בהן. והוא הדין נמי הכא [באבות דנזקין], התולדות שהם דומים ממש לאבות, [הוו] כיוצא בהן, וחייב [עליהן] כמו על האבות. והתולדות שאינם דומים ממש לאבות, לאו כיוצא בהן. או דלמא תולדותיהן כיוצא בהן, פירוש, דכל התולדות כיוצא בהן, היינו דליכא שום תולדה דאינו דומה ממש לאבות, אלא דהכל דומין ממש לאבות, וחייב לשלם [אתולדות] כמו על האבות. ו[לפ"ז] לא קרי התנא להני אבות, אלא משום לישנא מעליא נקט אבות, דהמה כתובין להדיא בקרא, ולא לאשמועינן דאיכא נפקותא בתולדותיהן, לענין דינא. '''{{עוגן1|ואהא}}''' מייתי ראי' נמי, 'גבי טומאה תנן אבות הטומאות השרץ והש"ז', כולהו תולדות דמייתי שם, אע"ג דחלוקין בדיניהם, דהאבות מטמאין אדם וכלים, והתולדות רק אוכלין ומשקין. וכל הני אבות דשם מפורשין בקרא, וגם התולדות שלהן נמי נלמדין מקרא במס' פסחים {{ממ|[[בבלי/פסחים/כ/ב|כ' ריש ע"ב]]}}, דמטמאין אוכלין ומשקין ולא אדם וכלים. וגם מתנייהו להדיא במתנייתא דסדר טהרות, כל דיני אבות וכל דיני תולדות. וא"כ לא איצטריך התנא דטומאה למיתני גבי שרץ וש"ז וטמא מת, לקרוא הני אבות, כיון דלא אתי לאשמועינן מידי לדינא. וצריך לומר דקרי התם אבות משום לישנא מעליא, משום דהמה החמורות שבטומאות, דמטמאין אדם וכלים. '''{{עוגן1|וא"כ}}''' הכא גבי נזיקין [נמי] איכא למימר, אע"ג דליכא נפקותא לענין חיוב תשלומין בין האבות ובין התולדות, דודאי המה כיוצא בהן, מ"מ קרי לאותן הני דמפורשין בתורה, אבות, משום דכתיבי להדיא, וק"ל. <small>הספק אי נזיקין כשבת שיש נפקותא אי קרוי אב או תולדה, או כטומאה שהוא רק ללישנא מעליא</small>{{ש}} '''{{עוגן1|ובזה}}''' יבוארו דברי רש"י {{ממ|[[רש"י/בבא קמא/ב/ב#הכא|ב' ע"ב]]}} בד"ה הכא מאי (כו') וז"ל, תולדות דשבת הוי כאבות, תולדות דטומאה לא הוי כאבות, והכא תולדות דנזיקין מאי, מי אמרינן דתולדותיהן כיוצא בהן, לא שנא אב ולא שנא תולדה אם הזיק משלם, או דלמא לא, עכ"ל. '''{{עוגן1|ויש}}''' לדקדק, למאי איצטריך [רש"י] לאתויי דגבי שבת הוי תולדות כאבות, וגבי טומאה תולדות לאו כאבות. הא הגמ' ערוכה לפנינו השקלא וטריא, 'גבי שבת תנן כו', גבי טומאה תנן' וכו', ולא הוי ליה לרש"י לפרש אלא [הספק] הכא גבי נזיקין מאי. '''{{עוגן1|ולפי}}''' [מה] שכתבתי אתי שפיר, דהא עיקר האיבעיא דהכא בנזיקין, אי לאו כיוצא בהן [פי', דפטור], רצה לדייק מדקתני יתורא אבות מכלל דאיכא תולדות, אי איכא תולדות שאינם דומים ממש לאבותיהם, ואיכא נפק"מ בין אב לתולדה, דאינו חייב לשלם כמו על האב. והיינו כמו גבי שבת דאיכא ג"כ נפק"מ בין אב לתולדה. או דלמא [כיוצ"ב, היינו] דאין נפק"מ בין אב לתולדה, דכל התולדות הן דומין לאב, וליכא תולדות שאינן דומין ממש לאב. והיינו דקאמר גבי טומאות תנן, כלומר כמו גבי טומאה דאיכא ג"כ אבות ותולדות, ולאו כיוצא בהן. '''{{עוגן1|ובעייתו}}''' היא, אי אמרינן דיש תולדות [בנזיקין] דלאו כיוצא בהן, [היינו] דבודאי צריך שיהיה נפק"מ בין אב לתולדה, כמו גבי שבת דאיכא גם כן נפק"מ בין אב לתולדה, דאילו עביד שתי אבות בהדי הדדי וכו'. או דלמא [בנזיקין כל תולדותיהן] כיוצא בהן, והיינו דליכא שום תולדה דלאו כיוצא בהן, וליכא נפקותא כלל לדינא בין אב לתולדה, והיינו כמו גבי טומאות דליכא נפקותא לדינא כלל [בהשם שלהן] במאי דקרי להני אבות ולהני תולדות, כיון ד[בלאו הכי דין התולדות] לאו כיוצא בהן [דהאבות], ו[כל חילוק הדין שביניהם אינו מחמת השם שלהם, אלא] הכל הוא מפורש בקרא, דאב הטומאה מטמא אדם וכלים, וולד הטומאה אינה מטמאה אלא אוכלין ומשקין. וא"כ ליכא נפק"מ לדינא [בהשם שלהן], במאי דקרי להני אבות ולהני תולדות. אך משום לישנא מעליא נקט להני דמפורשים בקרא 'אבות', ולאידך דלא מפורשים בקרא 'תולדות'. וא"כ הכא גבי נזיקין נמי ליכא שום נפקותא לדינא, דכולן כיוצא בהן [שחייב עליהם], רק קרי להני דכתיבן בקרא אבות, ולאינך תולדות. וא"כ בעייתו אי כיוצא בהן או לאו כיוצא בהן, תלוי בשתי משניות הנ"ל, דשבת וטומאה. <small>לפ"ז נמצא, דאי מדמין תולדות דנזיקין לשבת א"כ בנזקין פטור, ואי מדמין לטומאה א"כ חייב</small>{{ש}} '''{{עוגן1|וא"כ}}''' הפירוש של האיבעיא אינה כמו שמבינים פשוט. דלפי פשוטו, האיבעיא [היא כך], דאי אמרינן תולדותיהן כיוצא בהן, היינו, דקא מדמי ליה למתניתין דשבת, דשם אמרינן דתולדה [חייב עליה] כאב, [והכי נמי במתניתין]. ואי אמרינן גבי נזיקין לאו כיוצא בהן, היינו דמדמי ליה למתניתין דטומאות, דשם התולדה לא הוי כאב [בדיני הטומאה]. אבל לפי [מה] שכתבתי הוי הפירוש איפכא כנ"ל{{הערה|פי', דלפי דברי הגהמ"ח, אי מדמינן אבות נזקין לאבות בשבת, עיקר הדמיון הוא אינו כפשוטו, דכמו דבשבת תולדותיהן כיוצ"ב כדאמר בגמ', והיינו דחייב אתולדה כמו אאב, הכי נמי בנזקין. אלא הדמיון דמדמינן נזקין לשבת קאי אהמשך דברי הגמ' דקאמר גבי שבת, מאי נפק"מ בין אב לתולדה כו', וקאמר שהחילוק ביניהם, דאי עביד אב ותולדה דידיה לא מיחייב אלא חדא כו', ופירושו, דאי מדמינן נזקין לשבת, א"כ גם בנזקין יש חילוק בין אב לתולדה, וא"כ בנזקין תולדה פטור עליה, ותולדותיהן לאו כיוצ"ב דהאב.{{ש}}וכן אי מדמינן נזיקין לאבות הטומאה, עיקר הדמיון הוא לא כמו בפשוטו, דתולדותיהן לאו כיוצ"ב, דדין התולדה אינה כדין האב, דאינה מטמאה אדם וכלים אלא אוכלין ומשקין. אלא אדרבה אי מדמינן נזיקין לטומאות א"כ תולדות דנזיקין כיוצ"ב וחייב עליהן, דהדמיון לטומאות הוא להיפך, דכמו שבאבות הטומאה אין נפקותא בעצם לדינא אם הוא קרוי אב או תולדה, ואך משום מעלת הלשון קראו להני דמפורשים בקרא 'אבות', ולאידך דלא מפורשים בקרא 'תולדות', כנ"ל. אבל אין חילוק ונפק"מ בעצם הדין בין אב לתולדה כמו שיש בשבת. הכי נמי גם נזיקין מדמינן לטומאה ואמרינן דאין חילוק בעצם בין האב לתולדה. וא"כ נימא שכל התולדות דנזיקין דינם כיוצ"ב דהאב, וחייב עליהן כמו האב, ואין תולדה שפטור עליה, ואעפ"כ קרי ליה אב למאי דכתיב בהדיא בקרא, למעלת הלשון, ודו"ק.}}, וק"ל. '''{{עוגן1|וא"כ}}''' זהו כוונת רש"י בפירושו שכתב, תולדות דשבת הוי כאבות, [פי', וכיון דהם כאבות, א"כ על כרחך קרי להו תולדות משום הנפקותא לדינא שיש בזה אם הוא קרוי אב או תולדה]. ותולדות דטומאה לא הוי כאבות, [פירוש, דאין דינם כאבות, שזה מטמא גם אדם וכלים, וזה רק אוכלין ומשקין. ועל כרחך הטעם דקרי לזה אב ולזה תולדה, אע"פ שאין נפקותא בשם, אם הוא קרוי אב או תולדה, הוא רק משום לישנא בעלמא]. הכא גבי נזיקין מאי וכו'. וכוונתו [דרש"י], דמהני תרי מתניתין נפיק האיבעיא דיליה אי חייב לשלם בתולדות דהכא, או לא. '''{{עוגן1|והיינו}}''' דספיקא דילי' הוא, אי כמתניתין דשבת, דשם איכא נפקותא לדינא במאי דקרי להך אבות, ולאינך תולדות. והוא הדין הכא, נמי איכא נפקותא בין אבות לתולדות, כמו שכתבתי דאיכא תולדות דלאו כיוצא בהן, ולא חייב עליהם כמו על האבות. או דלמא [תולדות דנזיקין] כהאי מתניתין דטומאה, דשם לא אשמועינן התנא נפקותא במאי דקרי אבות ותולדות, אלא משום לישנא מעליא, וא"כ הכא נמי ליכא נפקותא, אלא דכל התולדות המה כיוצא בהן וחייב לשלם, וק"ל. '''{{עוגן1|ובזה}}''' נמי מיושב הא דמייתי הש"ס הכא הקושיא על רבי אליעזר דמחייב אתולדה במקום אב, אמאי קרי לי' אב וכו'. דקושיא זו [לכאורה] הו"ל להקשות שם במס' שבת {{ממ|[[בבלי/שבת/עה/ב|ע"ה ע"ב]]}}. '''{{עוגן1|אמנם}}''' לפי [מה] שכתבתי אתי שפיר, דהא עיקר ספיקתו של בעל האיבעיא הכא אי נימא דתולדותיהן [דנזיקין] לאו כיוצא בהן, משום דקא דייק כמו גבי שבת, דתנן אבות ותולדות, ואיכא נפקותא בין אב לתולדה, דאילו עביד וכו', א"כ הכא נמי נימא הכא, דאיכא תולדות דאינן דומין ממש לאבות. '''{{עוגן1|ועל}}''' זה מקשה הש"ס, 'ולרבי אליעזר דמחייב אתולדה במקום אב', על כרחך לדידיה ליכא נפקא מינה כלל לדינא, אע"ג דתני אבות מכלל דאיכא תולדות. [כלומר], וא"כ מה עלה על דעתו של בעל האיבעיא [הכא], להסתפק ולומר דכאן [בנזיקין] איכא נפקותא, משום דקתני אבות מכלל דאיכא תולדות, [והרי לר"א בשבת לכאורה אין כל נפקותא בין אב לתולדה]. '''{{עוגן1|והמתרץ}}''' נמי משני ליה שפיר, 'הך דהוי במשכן חשיבא' וכו'. וכוונתו היינו דאפילו לרבי אליעזר שפיר מספקא לי' הכא דלמא לאו כיוצא בהן, מדקתני אבות מכלל דאתא לאשמועינן דאיכא תולדות, וכיון דהני תולדות דדומין ממש לאבות לא איצטריך למיתני אבות, דפשיטא דכיוצא בהן, וליכא נפקותא בהו לענין חיוב תשלומין. על כרחך משום הכי נקט אבות יתירא, לאשמועינן דאיכא תולדות דלאו כיוצא בהן, ועל הני [תולדות] לא מחייב בתשלומין כמו על האבות. '''{{עוגן|ואה"נ|ו[אה"נ]}}''' התם גבי שבת, אע"ג דלרבי אליעזר ליכא נפקותא לדינא, מ"מ קרי לי' להנך אבות, משום דחשיבא דהוי במשכן. אבל גבי נזיקין דלא שייך לומר חשיבא, על כרחך משום הכי נקט אבות, דאיכא נפקותא לדינא. או דלמא כל התולדות כיוצא בהן, וליכא נפק"מ לדינא כלל, ונקט אבות משום לישנא מעליא, כיון דכתיבי בקרא, כמו גבי טומאה, דתנן אבות הטומאות וכו', והכל כמו שכתבתי. {{שולי הגליון}} {{ניווט כללי תחתון}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף