עריכת הדף "מגיד משנה/מכירה/כח" (פסקה)

== ב ==

'''במה דברים אמורים בשלא היה בהן אלא בית ד' קבין וכו'.'''  בגמרא {{ממ|דף ק"ג}} אמר רבי יצחק טרשין שאמרו בית ארבעה קבין אמר רב עוקבא בר חמא והוא שמובלעין [בחמשה קבין וכו' והוא שמובלעין] ברובע של שדה בעי רבי חייא בר אבא רובן במיעוטה ומעוטן ברובה מהו תיקו. בעי רבי ירמיה כשיר מהו כשירה מהו תיקו אצטדינין מהו דרך עקלתון מהו תיקו תנא אם היה סלע יחידי אפילו כל שהוא אין נמדד עמה ואם היה סמוך למצר אפילו כל שהוא אין נמדד עתה כך הגירסא בהלכות ורב האי ז"ל גריס גבי סלע יחידי אפילו בית רובע אינו נמדד עמה בעי רב פפא עפר מופסק [עפר] בינתים מהו תיקו בעי רב אשי [עפר מלמטה וצונמא מלמעלה] עפר מלמעלה וגומא מלמטה מהו תיקו ע"כ בגמרא ויש שפירשו דהא דר"י פליגא אדמר עוקבא לומר דלא סגי במובלעין בחמשה קבין אלא כשהן נבלעין בחמשה קבין במרובה של שדה פחות מכאן כרצופין דמו ואינן נמדדין. וכן כתב אבן מיג"ש ז"ל ואמר ורב האי ז"ל לא גריס בספר מקח וממכר הא דמר עוקבא כלל. והראב"ד ז"ל פירש דרבי חייא לא פליג אדמר עוקבא בה' אלא מוסיף על דבריו הוא דהא והא בעינן והרי"ף ז"ל נראה שסובר כן שהביא הא דרב עוקבא בהלכות וזה דעת המחבר: 

'''היו מובלעין רובן במעוטה ומעוטן ברובה.'''  כך היא הנוסחא מדוייקת בספר המחבר והיא בעיא דרבי חייא ופירושה אם היו רובן של ארבעה קבין אלו במיעוטו של בית כור והמיעוט הנשאר מארבעה קבין אלו ברובו של בית כור זה מהו כיון שכלל ארבעה קבין אלו לא נשלם אלא ברובו של בית כור זה נמדד או דילמא כיון שרובן של ארבעה קבין אלו מכונס בתוך מיעוטן של בית כור מכונס הוי ואינו נמדד תיקו ע"כ לשון אבן מיגש ז"ל וכן פירש ר"ש ז"ל: 

'''או שהיו מוחלקין וכו'.'''  זה כתב במקום כשורה האמור בגמרא: 

'''או כמו עגול.'''  זהו כשיר: 

'''או כמו משולש.'''  גורס המחבר כחצובא מהו כגירסת רב האי גאון ז"ל: 

'''או שהיו בצדדין וכו'.'''  זה נמצא בספריו. וגרסת הגמרא איצטדינין ופירש אבן מיגש ז"ל כגון שהיו טרשין אלו מכונסין אלא שיוצא מהן קרנות לכאן ולכאן והשדה נכנסת בין אותן הקרנות היוצאות מהן ואינה מפסקת ביניהם ובין העיקר מהו כמפוזרין דמי כיון שהשדה נכנסת בין אותן הקרנות היוצאות מהן ומפסקת ביניהן כגון זה x {{ממ|חסר ציור}} או דילמא כיון שהם מדובקין לגוף אחד ואין מפסיק ביניהם ובין הגוף כמכונסין דמי. עקלתון שנמצא שהן מדובקין זה לזה כדרך עקלתון כגון זה xx {{ממ|חסר ציור}} והשדה נכנסת בין העקמימות עכ"ל: 

'''וכן אם היה עפר וכו'.'''  היא בעיא דרב אסי אבל אבן מיגש ורש"י ז"ל פירשו דקאי אסמוך למיצר שרב פפא שאל אם עפר מפסיק אם הוא נדון כסמוך למצר או לא ובא רב אשי ואמר את"ל הפסיק עפר בינתים לאו סמוך למצר הוא עפר למטה ואותה צונמא מלמעלה סמוך למיצר אי נמי איפכא עפר מלמעלה ולא גבוה שלשה בעומק המחרשה מהו אלו דבריהם ודעת המחבר דבעיא באפי נפשה הוא: