עריכת הדף "ליקוטי מוהר"ן/רמא" (פסקה)

== ב ==

וזה פרוש: פינחס בן אלעזר וכו' השיב את חמתי וכו' בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי וכו' {{ממ|במדבר כה יא}}. הינו שפינחס השיב את חמת ה' וסלק מדת הדין מישראל, על־ידי שהוא לבש נקמה לנקם בהם, על־כן נסתלקו הדינים כנ"ל, וזה מחמת כי הדינים אינם יכולים לכלות וכו', על־כן הם רוצים יותר כשאדם רוצה לנקם כנ"ל. 

וזה: ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי; הינו שבזה מודיע לנו התורה גדל הטובה שעשה פינחס לישראל, בקנאו את קנאתו יתברך. ולבש נקמה לנקם בהם, שבזה עשה להם טובה גדולה, והטעם הוא, כי ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי, הינו שבקנאתי, במדת הדין שלי, איני מכלה את בני ישראל, כי מדת הדין אין בה כח לכלות כנ"ל. 

אבל האדם כשנוקם יש לו כח לכלות לגמרי, חס ושלום. על־כן עשה פינחס טובה נפלאה לישראל, במה שלבש קנאה לנקם בהם, כי על־ידי־זה רפתה מישראל כח הדינים. בחשבם שפינחס ינקם בהם ביותר, כי פינחס הוא אדם, שיש לו כח לנקם יותר לכלות לגמרי, חס ושלום, וכנ"ל, 

ועל־כן על־ידי־זה השיב פינחס את חמתי וסלק מדת הדין כנ"ל. אבל באמת פינחס בודאי היה רחמן, ובודאי אחר־כך הקל הדינים מעליהם:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>