עריכת הדף "ליקוטי מוהר"ן/נ" (פסקה)

== ב ==

ודע שעזי פנים שיש בדור, הן הן הכלבים, כמו שכתוב {{ממ|ישעיה נו יא}}: והכלבים עזי נפש; והן עומדין וחולקים על תפלת איש הישראלי, שעדין לא תקן בריתו בשלמות.

וזה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה {{ממ|תענית יא:}}: צורבא מרבנן דיתיב בתעניתא, ליכול כלבא שירותא. כי בודאי הצדיק אכילתו היא יקר הערך, כי משביע את נפש דקדשה, כמו שכתוב {{ממ|משלי יג כה}}: צדיק אכל לשבע נפשו.

והאי צורבא מרבנן דמרעיב את נפשו, ואין יודע להשביע נפשו, בשביל זה ליכול כלבא שירותא, שגם בהם כתיב: לא ידעו שבעה, כי גם הוא אין יודע איך להשביע את נפשו היקרה: ובשביל זה נקרא כלב בשם שגל ר"ה ד), כי הוא בא על תאות המשגל כנ"ל:

ודוקא שאין צריך להתענות ומתענה, אזי ליכול כלבא שירותא, אבל מי שצריך להתענות, בודאי צריך להתענות, ומצוה הוא.

וזה בחינת דיתיב בתעניתא – יתיב דיקא, יתיב הוא מורה על הדבר שאין משתנה, כמובא: {{ממ|עד כאן לשונו ז"ל}}

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>