עריכת הדף "
לחם משנה/שכירות/ז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ב == '''המשכיר בית לחבירו לשנה וכו'. ''' רבינו ז"ל אית ליה בין גבי שכירות בין גבי נדרים דשנה משמע י"ג חדש וקשה עליו ממה דאמרינן בפרק קונם יין גבי בעיא דקונם יין שאני טועם וכו' אמרו שם א"ר אשי ת"ש קונם יין שאני טועם השנה נתעברה השנה אסור בה ובעיבורה היכי דמי אילימא כדקתני למה לי למימר' אלא לאו דאמר שנה אלמא שנה כהשנה דמי ע"כ וכתב שם הר"ן ז"ל וז"ל ושמע מינה דשנה כהשנה דאי דיניה כשנה א' לא מיתסר בעיבורה אלא שנים עשר חדש ע"כ והשתא רבינו ז"ל דסבר דשנה אחת הוי י"ג חדש היכי פשיט דשנה כהשנה לימא דהוי כשנה א' והוי י"ג חדש. ונראה דהוא מפרש כפירוש הרא"ש ז"ל שפי' שם וז"ל דאי הוי כמו שנה אחת כיון דנאסר עד תוך שנה אחרת בזמן הזה מאי נ"מ בעיבורה ע"כ דמשמע ליה להרא"ש דכשהוא עומד דרך משל בר"ח כסליו ואמר שנה אחד הוי עד ר"ח כסליו אחר וא"כ בין שתהיה השנה מעוברת בין שלא תהיה מעוברת משמע הלשון אחד וא"כ כשהיא מעוברת פשיטא דהוי י"ג חדש ולפי זה הפירוש לא הקשה בגמרא אלא מטעמא דהוי פשיטא דעיבור בכלל היכא דקאמר שנה א' ומ"מ כתב רבינו ז"ל בפי"ג מהלכות נדרים דשנה אחת עיבור בכלל דאע"ג דלגמרא פשיטא ליה רבינו ז"ל שהוא פוסק צריך לפרש הכל אפילו מאי דפשיט ליה בגמרא א"נ אפשר דהוא מפרש דמאי דקאמר בגמרא לימא שנה כהשנה הוא משום דמתני' נקט לשון השנה וע"כ לא הוי כדקתני אלא פי' דאי הוי כשנה אחת לא הול"ל אלא כוונת המשנה להודיענו דאע"ג דקאמר שנה הוי כהשנה ולכך נקט לשון השנה אע"ג דאיהו לא קאמר אלא שנה זה דעת רבינו ז"ל והרשב"א ז"ל כתב בהיפך דבין בנדרים בין בשכירות הוי י"ב חדש ואפילו אמר מיום זה והר"ן ז"ל בפרק קונם יין כתב דהיכא דאמר מיום זה משמעותו י"ג חדש ואם אמר בסתם שנה א' הוי י"ב חדש וכי תימא א"כ לפי מאי דפשיט בגמרא דשנה כהשנה דילמא כשנה אחת הוי ואיירי דפירש ואמר קונם יין שאני טועם מיום זה עד שנה וי"ל דהוי דוחק לאוקומי בהכי ועוד אפשר דהא נמי משמע לגמרא דפשיטא ולא איצטריך למתני' לאשמועינן דאסור בה ובעיבורה: '''הזכיר לו חדשים ושנה וכו'. ''' כך נראה דפסק רבינו ז"ל דמספקא לן אי תפוס לשון ראשון או לשון אחרון ולהכי אוקמינן קרקע בחזקת בעלי'. וקשה דבפ"ה מהלכות נדרים כתב רבינו ז"ל האומר לחבירו ככרי זו אסורה עליך אע"פ שנתנה לו במתנה וכו' מת ונפלה לו בירושה וכו' הרי זו מותרת וכו' הא התם דמלשון ככרי משמע דהיא מותרת כשאינה שלו ומלשון זו משמע אפילו אינה שלו מ"מ אית ליה דאזלינן בתר לשון ראשון דככרי ולא אזלינן בתר זו וה"ה לביתך זה כדכתב הרב ב"י ז"ל בטור י"ד סי' רי"ו דמשמע מלשון זה דמשום ביתך אתה תופסו ואמאי לא אמרינן נמי התם גבי ביתך זה וגבי ככרי זה דכיון דמספקא לן אי תפוס לשון ראשון או אחרון אזלינן לחומרא כמו שהוא דעת הרי"ף והרא"ש ז"ל דנפקא להו מהכא דאזלינן לחומרא ונראה לחלק דודאי דביתך זה או ככרי זה אינו כ"כ סותר לשון אחרון ללשון ראשון כמו הכא גבי שנה וחדש וק"ל. ומ"מ עדיין לא נתיישב למה אזלינן בתר לשון ראשון ולא בתר לשון אחרון ועדיין צריך עיון:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף