עריכת הדף "כסף משנה/מלכים/ח" (פסקה)

== ב ==

'''וכן בועל אשה בגיותה אם תקפו יצרו וכו'.'''  כתבו התוספות בקידושין {{ממ|[[תוספות/קידושין/כב/א#שלא|כב. ד"ה שלא ילחצנה]]}} דפלוגתא דרב ושמואל היא בירושלמי דלרב מותרת בביאה ראשונה מיד ואסורה בביאה שניה עד אחר כל המעשים ולשמואל אפילו בביאה ראשונה אסורה עד לאחר כל המעשים ופסק רבינו כרב דהלכתא כוותיה באיסורי לגבי שמואל.

אבל כתב סמ"ג דבירושלמי דשבת איפליגו רב ור' יוחנן דלרב יפת תאר מותרת בביאה ראשונה מיד ובביאה שנייה עד אחר כל המעשים ולר"י אפילו ביאה ראשונה אסורה עד לאחר כל המעשים וכיון שכן ה"ל לרבינו לפסוק כר"י דקי"ל כוותיה לגבי רב. 

וי"ל דפסק רבינו דביאה ראשונה מותרת משום דגמ' דידן סבר הכי דאמרינן בפ"ב דסנהדרין תמר בת יפת תאר היתה שנאמר ועתה דבר אל המלך כי לא ימנעני ממך ואי ס"ד בת נשואין הואי אחתיה מי הות שריא ליה אלא ש"מ בת יפת תואר היתה ואי ס"ל לגמרא דיפת תואר אסורה עד לאחר כל המעשים היאך היתה תמר מותרת לאמנון והרי אחותו מאביו היתה שהרי אחר כל המעשים חשיבא גיורת וליקוחין יש לו בה אלא ודאי ס"ל לגמרא דביאה ראשונה מותרת מיד ודוד בא על מעכה קודם עשיית המעשים ונתעברה מיד מתמר ולכך לא היתה חשובה בת דוד והיתה מותרת לאמנון דבנך הבא מן העכו"ם אינו קרוי בנך וכיון דסתם גמרא דידן סבר הכי כוותיה פסקינן{{הערה|ב{{ממק|בית ישחק}} תמה שכן בעל המימרא שם הוא רב, ודעת רב מבוארת בירושלמי שביאה ראשונה מותרת. וביאר שאין כוונת רבינו להוכיח מגוף המימרא אלא ממה שהבבלי מביא מימרא זו של רב בסתמא, וע"כ שסבירא לן מסתמא שביאה ראשונה מותרת קודם כל המעשים.}}: 

'''ומ"ש אם תקפו יצרו.'''  הכי תניא בפ"ק דקידושין {{ממ|דף כ"א:}} לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע: 

'''ומ"ש שנאמר וראית בשביה.'''  אריש מילתיה דשרי יפת תואר מביא ראיה מוראית בשביה: 

'''ומ"ש ואסור לבעול אותה ביאה שנייה.'''  כבר נתבאר דאפילו מאן דשרי ביאה ראשונה אוסר ביאה שניה עד אחר כל המעשים: