עריכת הדף "ישועות יעקב/אורח חיים/תלב" (פסקה)

==ב==
(ב) '''על ביעור חמץ.''' כבר כתבתי לעיל מה שנראה לי בהבנת לשון הפוסקים 
בזה והנה מה שתמהו בזה הרבנים האחרונים מהא דקיי"ל גבי מרור דמברך על 
אכילת מרור אף שהוא מצוה שבגופו ואי אפשר לעשות ע"י שליח ובאמת כבר
תמה בזה הראב"ד בהלכות חמץ ומצה ומה שיראה לדעתי בתכלית הקצרה דדוקא
מצוה שציותה התורה לעשותה לעצמה שייך לברך בלשון לאכול אבל בדבר שלא
נאמרה בתורה לעצמה רק סניף ומכשירי דבר אחר בזה אינו שייך לברך עליו 
בלשון לאכול דהרי באמת לא נאמרה בתורה מצות אכילת המרור רק שהתורה 
אמרה שמצות אכילת הפסח יהיה על מצות 
ומרורים ובאמת בזה"ז דרבנן זכר
למקדש אבל יאכלוהו קאי על אכילת 
הפס' ומה"ט כתב הרא"ש דאינו חיי' לאכו'
כזית מהירק בשביל הברכה ווכריכה באמת 
אינו צריך כזית דהרי אינה מצוה
לעצמה רק מכשירי הפסח הוא ומבואר 
לקמן באריכות ולכך אינו שייך לברך 
אשר קדשנו לאכול מרור דהרי ע"ז לא 
ציותה התורה מעולם על האדם שיהי חייב 
לאכול מרור רק להכשירו לאכילת פסח 
אבל על אכילת מרור שייך לברך שהרי 
צריך הוא לאכילת מרור שייך לברך שהרי 
צריך הוא לאכילת מרור עם הפסח וזה
ברור מאד. והנה בענין ברכת ברכת על ביעור 
היה נראה בעיני טעם הגון דאינו מברך 
לבער דבאמת אינו יודע בשעת בדיקה 
אם ימצא חמץ ברשותו אלא שמ"מ מברך 
על ביעור שאם ימצא החמץ ברשותו יהיה 
מועיל ויבער לו ולכך אינו שייך לומר לבער 
דמשמע דבודאי יבער אבל לשון על בישור 
שייך שפיר דאם ימצא חמץ ברשותו יבער 
והתורה ציותה על מצות ביעור גשימלא 
וזה פשוט מאד: