עריכת הדף "יצחק ירנן/שבת/כ" (פסקה)

== ג ==

'''ואם מכר קונסין אותו עד עשרה בדמיה.'''  וכתב הרב המגיד בגיטין איתא הכי ויש לשון אחר [עד] מאה בדמיה ופסק רבינו כדברי המקל וכו' עכ"ל ויש להקשות דלישנא קמא שם לא אפשיטא כמ"ש התוס' וי"ל דס"ל כפי' רש"י ומ"מ הו"ל להרה"מ לפרש דאזיל כפי' רש"י ומ"מ נמצא דפסק כלישנא קמא ומ"ש עוד הרה"מ ושם נזכר בש"ס דטעמא משום דהדרא ליה וזהו שכתב ומחזירה וזה נאמר בלישנא בתרא מ"מ מינה נשמע ללישנא קמא דלא פליגי הב' לישני בזה אי מחזירה או לא והלשון מגומגם.

''' ואפילו''' 

''' שבורה אין מוכרין וכו'.'''  הכי איתא במתני' פ"א דע"ז אין מוכרין וכו' עכ"ל וכתב רבינו בפירוש המשנה וז"ל והשבורה משמשת ג"כ לטחון וכו' ע"כ והקשה הרב לשון למודים חלק או"ח דף ס"ו וז"ל והדבר תמוה מנ"ל להרמב"ם לפרש טעם זה שלא נזכר בש"ס והלא טעמא דרבנן מפורש בברייתא דקאמרי והלא מרביעין עליה ויולדת כנראה בהדייא דטעמא דאתי לאחלופי דמשהי ליה וילפי מינה לזבוני שלמה כמ"ש רש"י שם ובמתני' ד"ה עגלים וכ"כ התוס' ג"כ ד"ה שלמין וכדאיתא בהדייא ריש פ"ק דבכורות דף ב' ע"ב איבעיא להו מכר בהמה לעובריה מהו עד הכי קאמר ליה טעמא דידן משום דאתיא לאחלופי יעו"ש וכן הקשה הרב תורת חיים והניחה בצ"ע.<br>'''  ואני'''  קודם ראות תירוצו אמרתי דקשיא ליה לרבינו דאי מטעמא דאחלופי לבד קשה דהוי גזרה לגזרה שבורה אטו שלימה ושלימה אטו שאלה ושכירות אלא ודאי צריך לתת טעם אחר בהצטרפות לזה דהיינו דאיכא למיחש שיטחון בה ובהאי טעמא לחודיה לא מתסר משום דלא שכיח ומשו"ה אצטריך בש"ס לטעמא דאיחלופי ולעולם בצירוף טעמא דטחינה ועיי"ש מה שחשב לתרץ על דרך שכתבתי לענ"ד ולא הונח לו גם מטעם אחר לא הונח לי דמה נענה ומה נאמר בש"ס דבכורות לקושיא דגזרה לגזרה וגם מה שהעלה בסוף דבריו לא ימלט מהדוחק.<br>'''  והנראה'''  נכון והוא דקשיא ליה לרבינו ז"ל דאיך חיישינן לאיחלופי והא שבורה לאו בת מלאכה היא ושלימה בת מלאכה היא ועדיפא מינה כתבו התוס' דף י"ד ע"ב ד"ה שלמין וז"ל אבל פרה אפי' לאחר ימים רבים כי חזו ליה עלמא בביתיה דגוי אמר לשחיטה זבנה כיון דאינה ראויה למלאכה כל כך וכו' עכ"ל הרי דכל דאינה ראויה למלאכה כל כך לא אתי לאחלופי ולכך פירש רבינו דראויה לטחון ואף דאין רגילות בזה כל כך מ"מ אתי לאחלופי ונכון.