עריכת הדף "
יצחק ירנן/כלאים/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ה == '''וכן המרכיב ירק באילן וכו'.''' ועיין מ"ש מרן ודבריו תמוהים דאיך נוקים לר' חנינא בר פפא שהוא אמורא דפליגא אמתני'. ועוד רבינא דאיבעיא ליה מאי קא מיבעיא ליה כיון דלא נפקא לן מידי דלמתני' לוקה והלכה כמתני' נגד האמורא. וראיתי למהר"י קורקוס כתב וז"ל וכן המרכיב, פ"ק דכלאים, ועד כאן לא מיבעיא ליה בחולין אלא בהרכיב ב' מיני דשאים דהוי ירק בירק אבל אילן בירק לוקה לכו"ע עכ"ל. נראה דר"ל דאי קאי התם בתיקו היינו ירק בירק ולכן לא פסקו רבינו משא"כ ירק באילן, ודבריו תמוהים דגם ירק בירק בארץ ישראל לוקה כדאיתא במתני' וכמ"ש מרן.<br>''' והנה''' מתוך ש"ס הלז דחולין קשיא ליה להרב ישרש יעקב משם מהר"ש אלימן על מ"ש במשנה [סנהדרין] פרק הנחנקים נביא המתנבא מה שלא שמע ומה שלא נאמר לו מיתתו בידי אדם. וקאמר בש"ס מה שלא שמע כגון צדקיה בן כנענה ועל מה שלא נאמר לו הא לחבירו נאמר כגון חנניה בן עזור דקאי בשוק העליון וקאמר הנני שובר (מטה) [קשת] עילם נשא חנניה ק"ו בעצמו מה עילם שלא באו אלא לעזור לבבל אמר הקב"ה הנני וכו' כשדים עצמם לא כל שכן אתא איהו בשוק התחתון וקאמר כה אמר ה' שברתי את עול מלך בבל א"ל רב פפא לאביי האי לחבירו נמי לא נאמר אמר ליה כיון דאיתיהיב ק"ו למידרש כמאן דאיתמר דמי הוא ניהו דלא נאמר לו ע"כ. והא לפי הא דסנהדרין מאי בעי רבינא הרכיב ב' דשאים וכו' כיון דאיתיהיב ק"ו למדרש כמאן דכתיבא דמי. וכתב מהר"ח אבולעפיה וליתא דהא קי"ל אין עונשין מן הדין ושאני התם דבלא"ה הוי נביא שקר שמתנבא מה שלא שמע ולא שייך למימר אין עונשין מן הדין משא"כ (מספיקא) [בספיקא] אי הוי כמאן דכתוב ולוקה כיון דהסכים או לא אלו דבריו.<br>''' והרב''' בירך יצחק סדר בהעלותך קשיא ליה עלה דא"כ אמאי איצטריכו שני קראי דהא למתנבא מה שלא שמע נפקא ליה מדכתיב אשר יזיד והמתנבא מה שלא נאמר לו הא לחבירו נאמר נפקא ליה מדכתיב ואשר לא צויתיו ואם איתא דהוי בכלל מתנבא מה שלא שמע מאי פריך רב פפא האי לחבירו נמי לא נאמר כלומר ובלא"ה תיפוק ליה דהוי נביא השקר ומאי קשה לפי פי' הרב וכו' אלו תורף דבריו. הנה הבין בדברי מרן דכונתו דמאי דלוקה במתנבא מה שלא נאמר לו היינו משום דהוא נביא שקר דלקושטא שקר הוא דלא שמע מידי ואמטו להכי קשיא ליה הכי ומן התימה איך חשדו לרבינו הגדול דלא קרא פשטא דשמעתתא והו"ל לעיין בדבריו ולהבין תירוצו ז"ל דכוונתו לתרץ למה שהקשה מההיא דהנחנקים דקאמר דכיון דאיתיהיב ק"ו למידרש כמאן דכתיבא דמי וא"כ ה"נ הוי כמאן דכתיבא וילקה, דבלא"ה נחזי אנן דא"כ לפי קושיא זאת דעונשין מן הדין והא קי"ל אין עונשין מן הדין אלא ודאי אינו ענין זה לזה דההיא דהנחנקים לאו מכח ק"ו הוא מת דאדרבא אי לא חשיב הקל וחומר לכלל חשיב נביא השקר ומת דכתיב אשר יזיד לדבר ומשו"ה חשיב ליה בש"ס כדכתיב והוי כלא נאמר לו הא לחבירו נאמר כיון דלאו מכח הק"ו מת משו"ה לא חששו לקרות לההיא דחנניא דלחבירו נאמר והק"ו חשיב כדכתיבנא כיון דלא נפק"מ מידי ואף שבא בקיצור בדברי הרב ניתן ליאמר והוא אמת ויציב.<br>''' ועוד''' בה חזינא להרב הנזכר שהבין בבעיית (ר"י) [רבינא] דהרכיב שני דשאים וכו' דלהצד האחד אפילו איסורא ליכא ושרי לכתחילה וע"פ זה פירש הכתובים יעו"ש, וליתא דבעיית הש"ס הוא לענין מלקות כמ"ש בפי' לא (לקי) [מיחייב] וכו' והספק הוא אי חשיב כמאן דכתיבא ולקי או לא חשיב ולא לקי ברם איסורא מיהא איכא מכח ק"ו דמאי דקי"ל הוא אין עונשין מן הדין דהיינו מלקות וכן הוא לשון הבעיא הרכיב וכו' ולא בעי מהו להרכיב ומ"ש רש"י ושרי להרכיב אינו מדוקדק ורצונו לומר דלהצד הזה שרי דליכא מלקות והוא פשוט.<br>''' ועוד''' שמעתי מקשים משמיה דקמאי לההיא ש"ס דסנהדרין דקאמר כיון דאיתיהיב ק"ו למידרש כמאן דכתיבא דמי ממ"ש ביבמות פ"ו דף ס"ב ובית הלל נמי לילף ממשה א"ל משה מדעתיה הוא דעבד דתניא ג' דברים עשה משה מדעתו והסכימה דעתו לדעת המקום פירש מן האשה וכו' מאי דרש וכו' על אחת כמה וכמה וכו' והסכימה דעתו לדעת המקום שנא' שובו לכם לאהליכם ואתה פה עמוד עמדי ע"כ, הרי דאף דעשה ק"ו והסכים ה' עמו קרי ליה ב"ה מדעתיה ולא חשיב ליה כמאן דכתיבא.<br>''' והנה''' ע"פ מ"ש רש"י שם ביבמות וז"ל מדעתיה משום שכינה ואסור לכל אדם לעשות כן עכ"ל, לא קשה מידי דפי' מדעתיה לאו כפשטיה אלא דלעולם לא חשבינן ליה מדעתיה ושאני התם ולא למדינן מינה לעלמא דהתם משום שכינה ודחיק רש"י אנפשיה בתיבת מדעתיה. גם ע"פ מ"ש התוס' שם לא קשה מידי דלאו ק"ו גמור הוא יעו"ש ד"ה מדעתיה, וכן עיין בד"ה דכתיב, דמה שנתרעמו על משה אף שהסכים ה' על ידו ואמר לו ואתה פה עמוד עמדי משום דאמרינן בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו יעו"ש נמצא דשפיר הוי מדעתיה אף דהסכים ה' על ידו ושניא ההיא נדון מההיא דסנהדרין ואין להן שייכות, ולבי אומר לי דלא הקשו כלל קמאי אלא דתלו בהו. {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף