עריכת הדף "האמונות והדעות/ז" (פסקה)

== ב ==

ואחר כן חקרתי במוצא השני אשר הוא המחשב בשכל, ודרשתי אם אמצא לאמונה הזאת מה ‏שיבטל אותה, ולא מצאתי מה שמספק בה כי אם שלשה דרכים. האחת מהם שתהיה היכולת על ‏תחיית המתים מן השקר, וכבר עמדתי על שאיננה כן כאשר בארתי. והשנית שיהיה היכול על זה ‏לא הבטיחם בו, ומצאתיו שהבטיח בו במקומות רבים מן המקרא, אעפ"י שיתכן לסבור בהם סברות ‏רבות עד שיעתקו מענין תחיית המתים אל ענינים אחרים, לא ראיתי העיון מחייב דחות הנראה ‏מהם, בעבור שיתכן שתסבלהו הסברא, והוא שאנחנו כל בני ישראל מאמינים, כי כל אשר בספרי ‏הנביאים, הוא כאשר נראה ממשמעו והידוע ממלותיו, אלא מה שהנראה והידוע ממנו, מביא אל ‏אחד מארבעה דברים, אם להכחיש מוחש כמו שנאמר על חוה, {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ג#כ|בראשית ג כ]]}} כי היא היתה אם כל ‏חי, או להשיב מה שיש בשכל, כמו שאמר {{ממ|דברי ד' כ"ד}} כי יי' אלהיך אש אוכלה. או לסתור דבר ‏אחר כתוב, כמו שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/מלאכי/ג#י|מלאכי ג י]]}} ובחנוני נא, אחר שאמר {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ו#טז|דברים ו טז]]}} לא תנסו את יי' ‏אלהיכם. או להכחיש מה שקבלוהו קדמוננו, כמו שאמר {{ממ|שם כ"ה ג'}} ארבעים יכנו לא יוסיף, ואמרו ‏רבותינו שהם שלשים ותשע מכה. והדרך בכל אלה שיבוקש להם שער עובר בלשון, ממה שמנהג ‏הלשון לשמש במלות ההם בו, עד שיסכים לענין ההוא ולא יחלוק עליו, כי זה ימצא בלי ספק, ו‏כמצאנו למאמרו, אם כל חי, מדבר מבני אדם, וכמצאנו {{ממ|דברי ד' כ"ד}} לאמרו, כי יי' אלהיך אש ‏אוכלה על דרך הדמיון והקירוב אומר, כי ענשו כאש אוכלה שהיא שורפת מהרה, כמו שאמר {{ממ|שם ‏ל"ב כ"ב}} כי אש קדחה באפי וגו'. וכמצאנו לאמרו {{ממ|[[תנ"ך/מלאכי/ג#י|מלאכי ג י]]}} ובחנוני נא בזאת, אחר אמרו {{ממ|דברים ‏ו' ט"ז}} לא תנסו את יי'. הפרש, והוא שהבחינה על שני פנים, אחד מהם יכולת הבורא היוכל על ‏הדבר אם לא, וזה הוא האסור כאשר אמר {{ממ|תהלי' ע"ח י"ח י"ט}} וינסו אל בלבבם וגו' היוכל אל ‏לערך שלחן במדבר, והשני בחינת האדם ענינו אצל הבורא, היש לו אצלו מעלה יתירה אם לא, אחר ‏שהוא מודה שהוא יכול על המעשה ההוא, וזה מותר כאשר אמר בגדעון {{ממ|[[תנ"ך/שופטים/ו#לו|שופטים ו לו]]}} ויאמר ‏גדעון אל האלהים אם ישך מושיע בידי את ישראל אנסה נא רק הפעם בגזה וגו' והוא כמו שאמרו ‏בחנוני נא בזאת. ומצאנו לאמרו ארבעים יכנו הוא שוה למה שהעתיקו רבותינו ז"ל שהוא ל"ט ‏והוא שנאמר שהשלים הל"ט ושמם ארבעים כמו שהשלים הל"ט שנה שהלכו במדבר ושמם ‏ארבעים, כמו שאמר {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/יד#לד|במדבר יד לד]]}} במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום יום לשנה ‏תשאו את עונותיכם ארבעים שנה. והשנה הראשונה כבר עברה בלא הענש ההוא. ואלה התוצאות ‏אנו נוהגים בהם וכל המעינים, כאשר יכריחנו דבר מאחת מאלה הארבעה אשר זכרנו, אבל כשאין ‏צריך דוחק כל דבר כתוב ומקובל ונשמע מכל אחד מאלה הארבעה אשר זכרנום, לא יתכן לבקש ‏תוצאות והעברות אשר בהם מועד תחיית המתים, עד שנוציאם מפשוטם. אך ראוי שנניחם כאשר ‏הם, כי האומר אותם, הוא יכול ויועד יחד. והשלישי, שיהיו סעיפים מסתעפים מהשרש הזה ‏מפסידים אותו, כשיעלם אדם על לבו וכאשר אי אפשר לשרש בלתי הסעיפים ההם, ואי אפשר להם, ‏יתחייב בהכרח בטול השרש המביא אליהם והמצריך להם. וחקרתי ולא מצאתי סעיף אחר ‏המאמרים האלה. ואבאר איך הלוכם ויושר אפניהם בעזרת האל:‏