עריכת הדף "דרישה/יורה דעה/קלח" (פסקה)

== ב ==

או שזיפתה ישראל ונתן בה יין ונגע בה נכרי כו' צריכה ניגוב ולא סגי בשכשוך אפילו לדעת ר"ת דכתב רבינו בסימן קל"ה שהתיר שליו שנגע בו נכרי ע"י שכשוך נראה דאע"ג דגת לא מקרי מכניסין בו לקיום מ"מ הואיל ומשהין בו יין כל ימי הגיתות ותדיר בו יין דומה בזה לכלי שמכניסין בו יין לקיום לגזור בו אף לפי שעה אבל מ"מ לא הוי לגמרי כמכניסו לקיום ולא בעי עירוי רשב"א אבל אי לאו שהיה תדיר וטריד ביין אף ע"ג דזפותין הן היה סגי בהדחה לחוד ואפילו לאותו מאן דאמר דבשאר כלים שאין מכניסן לקיום והן זפותין במי עירוי וכ"ש רבינו לעיל ר"ס קל"ה קצת דיעות אפשר לחלק בין כלי עץ לכלי אבן כמ"ש בפרישה ואע"ג דרבינו הזכיר לעיל בסימן קל"ה גם כלי אבן שהרי כתב כל כלי עץ או מתכת או זכוכית או אבן כו' לענין היתר הזכירו דכשאינן זפותין ואפילו הם ישינים כל שאין מכניסו לקיום מותר ל"ש עץ או אבן אבל לענין איסור דהיינו אם הם זפותין לא הזכיר אבן דבזפת בכלי עץ הדבר תולה א"נ דגם לענין איסור דבעי עירוי ג"כ אין חילוק בין עץ לאבן ואפ"ה יש לחלק ולומר דכאן בגת ל' המשנה נקט כמ"ש בפרישה. והנך חילוקים שכתבתי הם מפורשים בהדיא ברא"ש פרק אין מעמידין דף פ"ו ע"א על מ"ש ר"ת דכלים שאין מכניסן לקיום וזיפתן בעי עירוי ואח"כ חזר בו ר"ת והתיר כל כלי עץ בשכשוך כמ"ש רבינו לעיל בסימן קל"ה בשמו שמסיק וכתב שם וז"ל ושוב חזר ר"ת והתיר כל כלים הזפותין בשכשוך דדוקא נודות של עור שהוא רך מבליע היין ע"י זפיתה וכן גת ומחץ ומשפך דלקמן פרק בתרא נבלע בהן ע"י זפיתה לפי שתדירא ביין ולכך הזפת מבליע אבל כלי עץ שהם קשין ואין תדירין בהו כ"כ ביין כי הם מיוחדים גם לשאר משקים כגון כובי וחלתא ודיקולי דפרק בתרא אין הזפת מבליע כ"כ והביא ראיה מגת של אבן שזפתה נכרי מנגבה והיא טהורה וקאמר בגמרא דאפילו דרך בה שנשתמש בה יין תדיר סגי בניגוב אי לית ליה פילי והטעם משום דגת של אבן קשה וה"ה לכלי עץ שאין משתמשין בו יין בתדירות ולפירש"י אין ראיה משם כי פי' דגת של אבן אין מזפתין אותו כ"כ זפת עבה אלא קליש זיפתא אבל של עץ רגילין לזפת יותר דקתני במשנה ושל עץ ינגב דברי רבי וחכמים אומרים יקלוף את הזפת וא"כ כלי עץ שרגילין לזפת זפת עבה אין ראיה משם להתיר ולעולם בעי עירוי ועוד דסתם כלים מזופפין אות ביה פילי והתם קאמר אי אית ביה פילי אסור עכ"ל התוס' והרא"ש הרי לך בהדיא הני ב' חלוקים שכתבתי כן נ"ל ליישב דברי רבינו אבל לא כי"א דהא דכתב רבינו כאן דסגי בניגוב לטעמיה אזיל דכתב לעיל בשם אביו הרא"ש דהסכים עם חזרת ר"ת דסגי בשכשוך רק מכח חומרא טוב לאסור לכתחילה אבל לא נהירא לי פירושם כלל אלא כדפרישית תדע שהרי הרשב"א בת"ה הקצר כתב וז"ל כלים שאין מכניסן לקיום היו מזופתין וחדשים אם דרכן לתת בהן יין בשעת זפיתה כו' קולף הזפת ומשכשכן ומותרין ואם לא רצה לקולפן ממלאן ומערן ג' ימים כו' ואח"כ כתב גת של אבן שזפתה נכרי כו' או שזפתה ישראל כו' מנגבה והיא טהורה כו' הרי לך בהדיא אף למי שסובר בשאר כלום דבעי עירוי מודה בגת דסגי בנגוב וכדפרישית וע"ק לדעת מפרשים אלו דהא דקאמר רבינו בעי ניגוב קאי דוקא אליביה דר"ת והרא"ש שהסכים לסברתו א"כ יהא קשה אלו הסוברים שצריך עירוי איך מפרשים הא דקתני במתני' דגת שזפתה כו' אינה צריכה אלא ניגוב דהא דברי רבינו אלו משנה שלימה המה כתבתיה ריש הסימן ע"כ נ"ל כמ"ש וכן בש"ע בסימן קל"ה כתב סתם דבעי עירוי ובסימן קל"ח כתב סתם דסגי בניגוב נמצא דע"כ צריכין אנו לחלק בין שאר כלי אבן לגת של אבן וכמ"ש ודו"ק. ומ"ש רבינו ונגע בה נכרי בעוד משקה טופח עליה צריכה ניגוב ואע"ג דלעיל בסימן קל"ה משמע דלא נאסר בנגיעת הנכרי אפי' כשהוא טופח גבי מ"ש ונשתמש בהן הנכרי אפילו לפי שעה דמשמע דוקא ע"י שנשתמש בהן נאסר. ולא ע"י נגיעה כמ"ש שם י"ל דהיינו דוקא להצריך עירוי לא גזרו על הנגיעה דהתם קאי אעירוי אבל להצריך ניגוב נאסר אף ע"י נגיעה: 

ואם זפתה ודרך בה צריכה קליפה ועירוי או הגעלה בלא קליפה משמע דהגעלה עדיפא מעירוי וקשה דלעיל בסימן קל"ה משמע דעירוי עדיף מהגעלה שכתב להרמב"ן בכלי חרס דמכניסן לקיום לא שרי בהגעלה אלא ע"י עירוי וי"ל דלעיל קאי דוקא אמכניסו לקיום דבמכניסו לקיום דומה כלי חרס לנתבשל בו ובנתבשל בו אינו נכשר כלי חרס על ידי הגעלה מש"ה לא מהני נמי במכניסו לקיום ועירוי מהני משום דהוא מבלבל בו טעם היין ולא מצינו דלא מהני עירוי בכלי חרס משא"כ באין מכניסו לקיום דאינו דומה לבישול ניתרת בהגעלה אפי' בכלי חרס וכיון דמהני לכלי חרס לאין מכניסו לקיום הה"נ הכא שאין זה מכניסו לקיום אע"ג שכתבתי ריש הסימן שגת דומה קצת למכניסו לקיום מ"מ לא הוי ממש מכניסו לקיום והואיל ומהני הגעלה גם קליפת זפת תחילה לא בעי כשם שאמרינן בשאר איסורין דמהני בהו הגעלה אע"ג דכל הכלי מחזקינן באיסור ומשערינן כגד כולו אפ"ה אמרינן שפולט הכל ע"י הגעלה הה"נ הכא אמרינן שפולט כל האיסור על ידי הגעלה וא"צ קליפת זפת משא"כ בעירוי דהואיל ובלע הזפת אינו פולט הכל ע"י עירוי בכלי חרס וצריך קליפה ודו"ק (ועיין מ"ש לעיל בסימן קל"ה ס"ס מ"ח ויש רוצין ליישב דכאן ר"ל הגעלה ועירוי ואז סגי בלא קליפה אבל אין זה משמע באשר"י שהביא ב"י גבי נעוה ארתחו עכ"ה):