עריכת הדף "
דרישה/חושן משפט/רס
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ב == המשכיר ביתו לאחרים כו' עד סוף הסעיף ז"ל המשנה שם (דף כ"ה) היה משכירו לאחרים אפילו בתוך הבית הרי אלו שלו ובגמרא (דף כ"ו ע"א) ואמאי ליזיל בתר בתרא כו' אמר ר"ל משום בר קפרא כגון שעשאו פונדק לג' ישראל שמעת מיניה דהלכה כרשב"א אפילו ברוב ישראל אלא אמר רב מנשיא כגון שעשאו פונדק לג' כותים ע"כ וכתבו התוס' שם ז"ל וליזיל בתר בתרא דהיינו בע"ה דמסתמא לעולם הוא דר בביתו עם השוכרים וטרם שהלכו חפשו חפציהם ואין לתלות המציאה אלא בבע"ה ובע"ה אינו מתייאש ממה שמפסיד בביתו (וה"ה אי דר שם עמו השוכר ק' למה הוא של מוצאו כל שאין ג' דרין שם וכדמסיק אלא שהתוס' פירשו כן אליבא דדעת המקשן דהקשה דליהוי של בתרא ומשום דהלשון משמע ליה דהשכירו לאחרים ואינם דרין שם עתה) לג' כותים בפחות מג' לא מקרי רוב ומיירי שעדיין ישנם בביתו דאל"ה הוה דבע"ה שהוא בתרא עכ"ל התוס' ובודאי של"ד כתבו התוס' דמיירי בבע"ה אלא ה"ה אחר הדר שם עתה ומש"ה סתם הרא"ש וכתב סתם ז"ל וניזיל בתר בתרא מי שדר בבית באחרונה כו' וכן הוא לשון רבינו והוא כשיטת התוס' ומתחילה כתב רבינו הדין שאזלינן בתר בתרא להדרנו לו כפשיטות דהגמרא ואח"כ כתב דינא דמתניתין דכשהאחרון עכו"ם או שדר ישראל עם ב' עכו"ם הוא של המוצאו ודברי הרמב"ם בספי"ו דהלכות גזילה ואבדה הם כסדר דברי רבינו ע"ש (ודלא כרש"י ונ"י שפירשו הסוגיא בע"א ע"ש) וס"ל לרבינו דהא דקאמר תלמודא שעשאו פונדק לג' ישראלים א"נ לג' עכו"ם אין פי' ג' לבד מב"ה או הישראל הדר עמהן דז"א דודאי בשנים והוא נמי סגי דהא איכא רוב בהדיה אלא ה"ק כגון שעשאו פונדק לישראל באופן שעם בע"ה יש לפחות ג' ישראלים ולהכי מייאשי ודכוותיה אוקימתא דג' עכו"ם נמי ה"פ שעשאו פונדק לעכו"ם באופן שיש עם הבע"ה ג' וכן צ"ל לדעת התוס' שכתבו אמ"ש בגמרא שעשאו פונדק לג' כו' דמשום דבפחות מג' לא מיקרי רוב וק' אמאי לא הוה שנים רוב אלא ודאי כדכתיבנא והשתא א"ש שדקדקו התוס' בלשונם וכתבו דבפחות מג' לא הוה רוב ולא כתבו פחות מג' עכו"ם ואע"ג דכתבו התוס' בתר הכי בד"ה אפילו תימא בג' ישראלים כו' דג' ישראלים דוקא קאמר ע"ש לק"מ דהתוס' לא כ"כ אלא לאוקימתא דרב נחמן דמפרש טעמא משום דההוא דנפל מיניה מייאש מימר אמר כו' וניחא להו למימר טעמא דג' דוקא קאמר אבל לפי ס"ד דמעיקרא דברוב ישראל נמי מייאשי כמו בעכו"ם ודאי ג' ישראלים ג"כ ל"ד קאמר וזה ברור לע"ד ולא כב"י וד"מ שכתבו דהתוס' ס"ל דאינו של מוצאו אלא בששכרו לג' עכו"ם וע' מ"ש עוד בדעת הרמב"ם בסמוך ומ"ש בהגד"מ בזה. ודע שסיים שם הרא"ש אהא דאמרינן דהוא של מוצאו וכתב ז"ל וחצירו לא קניא ליה אחר שיצא משם העכו"ם דכיון שהוא פונדק ומשכירו תמיד אינו עתיד להמצא לבעל החצר עכ"ל וצ"ע דרבינו לא הזכיר פונדק ואפשר דבכלל מ"ש המשכיר ביתו הוא זה דהלשון משמע דמשכיר תמיד א"נ ס"ל עיקר כטעמים האחרים שכתבתי לעיל בפרישה ודרישה: וכן אם היו דרים בו ב' עכו"ם כו' לשון הרמב"ם בפ' י"ו דגזילה ואם השכירו לג' עכו"ם וכבר כתבתי שדרך וסדר דברי הרמב"ם הם כסדר דברי רבינו ובהשגות א"א בגמרא מסקינן אפילו לג' ישראלים וכתב המ"מ האמת דר"נ הכי ס"ל התם והלכתא כוותיה בדיני ואולי מפני שרבא חולק בההיא דרב נחמן דאמר כן ואזדא לטעמיה כו' כתב הרב ג' עכו"ם וכן עיקר עכ"ל וכתב עליו הב"י והכ"מ ז"ל ולא היה צריך המ"מ להכריע דבר זה מדעתו ולכתבו בלשון אולי שהרי בפי' כתב הרי"ף ואוקמיה רב מנשיא בג' עכו"ם ור"נ אמר אפילו בג' ישראל ואזדא ר"נ לטעמיה כו' ורבא פליג עליה אפילו ג' חייב להכריז כו' והלכתא כרבא דבתראי הוא עכ"ל הרי"ף והב"י נראה מזה דפשט להב"י דהא דסיים הרי"ף והלכתא כרבא דאריש דבריו נמי קאי ולומר דליתא לתירוצא דר"נ דאוקמה בג' ישראלים כלל ולי נראה דאינו מוכרח דאפשר שלא פסק הרי"ף כרבא אלא בעיקר הדין דהיכא דראה סלע שנפל משלשה ושייך למיחש לשותפין חיישינן וצריך להחזיר אפילו במקום דאיכא ג' אבל מ"מ אפשר לומר דתירוצא דר"נ כדקאי קאי דמתניתין איירי בפונדק של ג' ישראלים דסתם פונדק עוברים ושבים לשם (וכמ"ש פרש"י) וסתמא לאו שותפין הן ודאי נתייאש או בידוע שאינן שותפין ובזה רבא מודה ויש קצת הוכחה לזה ממה שהאריך הרי"ף להביא תירוצא דר"נ ולא עוד אלא ששינה מלשון הגמרא בתירוצא דרשב"ל שכתב לג' בני אדם במקום מה שהזכירו בגמרא לג' ישראלים מכל זה משמע דהרי"ף תפס ב' התירוצים להלכה ולהכי שפיר דייק המ"מ שכתב ואולי כו' וגם המ"מ ס"ל דלאו בכל ענין פליג רבא ארב נחמן אלא כוונתו כיון דפליג בחדא ולא מצי לאוקמי בכל ענין בישראל מש"ה ניחא ליה להרמב"ם לאוקמה בעכו"ם ועיין בגמרא דכתב שם אמר רבא כו' ולא כתב רבא אמר בלשון פלוגתא אההיא דרב נחמן משמע דודאי לאו בכל ענין פליג רבא אר"נ וכמ"ש עוד מזה בפרישה ודרישה (דסימן רס"ב) שכן מוכח מדברי רבא עצמו ומדברי כל הפוסקים ודוק:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: טוש"ע
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף