עריכת הדף "
דרישה/חושן משפט/רמא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יא == והוא שיהיה התנאי כפול כו' יש לדקדק למה לא מנה רבינו ג"כ דבעינן שיהיה תנאי בדבר אחד ומעשה בדבר אחר ושיוכל לקיימו ע"י שליח וכמ"ש בא"ע סימן ל"ח וכ"פ הרא"ש בגיטין בפ' מי שאחזו וכן הוא בקיצור פסקי הרא"ש מיהו בהא דיכול לקיימו ע"י שליח י"ל דכל דבר שבממון יכול לקיים ע"י שליח ולא נזכר בגמרא כ"א בחליצה דא"א לחלוץ ע"י שליח וגם במקדש בביאה אינו שייך ומן הדין היה להיות תנאי שבו בטל אלא דאיתקשו הוויות דקידושין כסף ושטר וביאה להדדי וכמ"ש ב"י ג"כ שם בא"ע סימן ל"ח ומתמה שם על רבינו שכתבו בתנאי קידושין דבעינן שיקויים ע"י שליח וכתב דלא ניתן להכתב שם ור"ל משום דבקידושי כסף פשיטא דאפשר ובקדושי ביאה אף דא"א אפ"ה התנאי קיים משום דאיתקשו הוויות אהדדי ומש"ה לא כתבו רבינו כאן כיון דכולם נתקיימו ע"י שליח שוב מצאתי בתוס' בפי"נ (דף קל"ז) ובפ"ק דקידושין (דף ו') אהא דאמר רבא אתרוג זה נתון לך ע"מ שתחזירהו לי לא החזירו לא יצא כתבו ז"ל וא"ת אמאי לא יצא הא הוה תנאי ומעשה בד"א והתנאי בטל כדאמרינן בפרק מי שאחזו (דף ע"ה) וי"ל הא דלא מהני היינו כששניהם סותרים זא"ז כי ההיא ע"מ שתחזרי לי את הנייר לפי מאי דס"ד התם דכל האומר ע"מ לאו כאומר מעכשיו דמי ונמצא שאינה מגורשת עד שמחזרת הנייר ואז אינו שלה אבל הכא סבר דכל האומר ע"מ כאומר מעכשיו דמי עכ"ל ולפ"ז היה נראה ליישב דגם רבינו השמיט הכא לתנאי זה לפי דקאי על האומר ע"מ ואנן קיי"ל דע"מ כמעכשיו דמי וכדלקמן ואע"ג דאכתי הו"ל לרבינו למכתב דינא היכא דא"ל ה"ז לך מתנה לכשתחזירנו לי דילמא י"ל דלא רצה לכתבו כיון שאינו בכל ענין מיהו זהו דוחק והיותר נראה כיון דאיכא פלוגתא דאמוראי בהא בפרק מי שאחזו דרבה פליג על רב אדא בר אהבה בהא וגם הרמב"ם ס"ל האי דתנאי בד"א ומעשה בד"א אפילו בגיטין וקדושין ליתא שהרי בפ"ו מה"א לא מנה אלא ד' תנאים וכתב שם המ"מ טעמו משום דס"ל דההיא סוגיא דפ' מי שאחזו לא קיימא ואין טעם הברייתא אלא כדרב אשי כו' ע"ש מש"ה גם רבינו ס"ל דדוקא בגיטין וקידושין מחמירין אבל בממונא לא בעינן אלא הני ד' תנאים וכעין זה כתב המ"מ פ"ו דאישות בדין י"ד לדעת אותן הפוסקים דלא בעינן בממונא תנאי כפול שכתב דתנאי קודם למעשה בעינן לכ"ע בכל דוכתי שהרי משנה סתומה היא בפרק השוכר את הפועלים ושצ"ל לדידהו דסוגיית תלמודא מכרעת שאין כל הדברים שווים ולא נתברר הטעם ע"כ כן נאמר לדעת רבינו דאע"פ דאלו ארבעה תנאים בעינן גם בממונא תנאי אחריני לא בעינן אלא בגיטין וקידושין דחיישינן להו מספיקא שאם היה א"א לקיימו ע"י שליח או היה תנאי ומעשה בד"א כי לא קיים לתנאיה מחזיקינן לה במגורשת ואינה מגורשת מקודשת ואינה מקודשת וכמ"ש עוד מזה בסמוך בדרישה: אף על פי שרשב"ם וקצת גאונים כו'. עד לתנאי גיטין וקדושין מ"ש בשם רשב"ם היא ממ"ש בפרק י"נ (דף קל"ח ע"ב) ממימרא דרבא הנ"ל בנתן לו אתרוג לא החזירו לא יצא וכתב ז"ל ואע"ג דלגבי גיטין קיי"ל כר"מ דבעינן תנאי כפול כו' ה"מ לענין גיטין וקידושין הוא דבעינן לכתחילה לרווחא דמילתא. דילפינן מתנאי דבני גד ובני ראובן מיהו לגבי דיני ממונות לא בעינן תנאי כפול אלא גילוי דעת בעלמא דהא בממון אזלינן בתר גילוי דעת אע"ג דלא אמר כלום כגון הכותב נכסיו לאשתו כו' ומ"ש רבינו ומקצת גאונים כו' הוא מל' הרמב"ם פ"ו דאישות שכתב שם בדין י"ד ז"ל יש מקצת גאונים אחרונים שאמרו שא"צ אדם לכפול תנאו אלא בגיטין וקידושין בלבד אבל בדיני ממון א"צ לכפול תנאו ואין ראוי לסמוך על דבר זה שכפילת התנאי עם שאר הארבעה דברים למדו אותן מתנאי דבני גד כו' ותנאי זה לא היה לא בגיטין ולא בקידושין אלא בממון עכ"ל וכתב שם המ"מ ע"ז ז"ל והם ז"ל תירצו דר"מ בלחוד הוא דבעי להו ויליף להו מתנאי בני גד ואיהו ודאי בדבר שבממון נמי מצריך תנאי כפול ואנן קיי"ל כרבנן דפליגי עליה (ועיין בפ' האומר דף ס"א במשנה וגמרא דשם מפורש טעם רבנן דליכא למילף מהתם דלגופיה איצטריך ללמד דאם יעברו ינחלו בארץ ישראל כו' ע"ש) ומדינא לא בעינן תנאי כפול לא בגיטין וקידושין ולא בממון אלא דשמואל אתקין בגט של שכ"מ שיכפול תנאו כדאיתא בפ' מי שאחזו ועשה כן לרווחא דמילתא שחשש שמואל שאם היה התנאי בלא כפול הוא איכא בי דינא דס"ל כר"מ והוא מתיר אע"פ שלא נתקיים התנאי ועיקר הדין הוא דבשום מקום א"צ לכפול התנאי והילכך בגיטין וקידושין אם לא כפל ולא נתקיים חוששין לה ואין מחזיקין לא במגורשת ולא באינה מגורשת ולא במקודשת ולא באינה מקודשת והולכין בה להחמיר מדברי חכמים וכן נראה שהוא דעת הרמב"ן והרשב"א עכ"ל ואע"פ שמל' רשב"ם הנ"ל משמע דדוקא בממון לא בעינן תנאי כפול מטעם דהולכין בו אחר גילוי דעת הא בשאר איסורין בעינן תנאי כפול כגון בנדרים ושבועות וכדמוכח ל' תשובת הרא"ש שהביא רבינו בסמוך שכתב בה ז"ל וגם רשב"ם פי' דלא בעיא תנאי כפול בממון וגם רבינו שמשון פי' דלא בעינן תנאי כפול אלא בעריות כגון בגיטין וקידושין כו' ומדלא ערבינהו וכללינהו לדברי הרשב"ם ור"ש ביחד משמע דשאר איסורין איכא בינייהו מ"מ כתב רבינו כאן גם לרשב"ם דלא בעינן תנאי כפול אלא לגיטין וקידושין אגב שכ"כ בשם מקצת הגאונים א"נ משום דכתב כל אלו ד' אי אכל ד' דברים הנ"ל דבהן אפשר דגם רשב"ם ס"ל דלא בעינן להו לכולהו כ"א בגיטין וקידושין גם המ"מ מחלק שם בפ"ו דאישות בין תנאי כפול לאינך ע"ש ועוד דהרא"ש בפסקיו שם דף ר"י ע"א כתב בשם רשב"ם בל' אחר שכתב ז"ל פי' רשב"ם דלא בעינן תנאי כפול אלא בגיטין וקידושין משום חומרא דעריות אבל בממון בגילוי דעת בעלמא סגי כו' הרי שכתב בשם רשב"ם ג"כ דוקא גיטין וקידושין ומטעם חומר עריות וכתב עליו וכ"כ ר"ש כו' ש"מ דס"ל דלית בינייהו ולא מידי ומיהו הרא"ש מסיק שם דלא כדבריהם דהא בנדרים גבי לחולין לא אוכל מצריך ר"מ תנאי כפול אע"ג דליתא שם עריות ועוד הקשה שם דזהו קולא הוא בעריות הא דבעי תנאי כפול דאי לא כפל לתנאי אפילו לא נתקיים התנאי הוי גט כו' וע"ש ובגמרא דס"פ שבועת העדות דמסקינן דבאיסורי כגון פרועי ראש ושתויי יין דכתיבי בתורה וללמדנו ההן מכלל הלאו וה"ה בשאר איסורים וכתבו התוספות שם דה"ט בשבועה דחמירי טובא לא בעי ר"מ תנאי כפול כדאיתא בפ"ג דנדרים גבי שבועה לא אוכל לך אבל בנדרים דלא חמיר כולי האי מצריך ר"מ תנאי כפול בספ"ק דנדרים וכ"ש בתנאי ממון דקיל טפי ע"ש ובאשיר"י הנ"ל ובתוס' פ' האומר דף ס"א ע"א ומ"מ ממ"ש לעיל בשם הה"מ למדנו ליישב דל"ת קושיות הרא"ש ורשב"ם וסייעתיה למה הצריכו תנאי כפול בגיטין הא קולא הוא דהא כתב דלא הצריכוהו כ"א לחומרא כגון אם תקבל קידושין מאחר וכן נראה שהן מפרשין מ"ש בירושלמי חומר הוא בעריות דר"ל דהצריכו תנאי כפול במקום חומרא שם ודוק היטב: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}} [[קטגוריה:דרישה: חושן משפט]]
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: טוש"ע
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף