עריכת הדף "
דבר אברהם/ב/כד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ב== ב) '''אמנם''' יש לדקדק בזה דהתוס' תמורה שם {{ממ|[[תוספות/תמורה/כז/ב#לא|ד"ה לא אמרו]]}} כתבו דבפדיון הקדש שומת ג' במטלטלין ועשרה במקרקעי מעכבא כדמוכח בסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/פח/א|דף פ"ח ע"א]]}}, והקשו ע"ז דהאיך קאמר שמואל הקדש שו"מ שחיללו על שו"פ מחולל ותירצו דלבעלים לחוד אין זה מעכב. ונראה כוונתם דהא דפסיקא להו דשמואל בודאי בלא הערכת ג' מיירי אינו משום דסמכו אהא דאמר התם עולא לא אמרו אלא בשמוי בתרי כו', דעולא אמתני' קאי דצריך לעשות לו דמים, ועוד דא"כ היינו קושיא קמייתא דידהו שהקשו מעולא, אלא כוונתם היא דשמאין בודאי לא יערכו שוה מנה בפרוטה, או אולי דכל שיודעין ששוה יותר ושמוהו בפחות אין זו שומא כלל מדין. [ומ"ש רש"י בב"מ שם בפלוגתא דר"י ור"ל אף צריך לעשות לו דמים כו' ור"י סבר ערכך כל דמיס שיערכוהו משמע, נראה דלאו בהערכת ב"ד כדינא מיירי דהרי אמרינן עלה בתמורה אמר עולא לא אמרו אלא בשמוי בתרי אבל בשמוי בתלתא ואע"ג דאתי במאה לא הדר כו' קסבר עולא צריך לעשות לו דמים מדבריהם וכל דרבנן אקילו בה, יעו"ש בפירש"י וברבנו גרשם ל"ש דצריך לעשות לו דמים כו' הרי דמיירי בלא הערכה כדינא דצריך תלתא לעיכובא אלא דבבעלים אין ההערכה מעכבת כמ"ש התוס'. והא דאחר עולא לא אמרו אלא בשמוי בתרי ולא אמר לא אמרו אלא בלא שמוי כלל, צ"ל דרבותא קמ"ל דאפילו בשמוי בתרי מ"מ מחזיר אונאה וכ"ש בלא שמוי כלל והעיקר בא לחדש דבתלתא אינו מחזיר. אלא כוונת רש"י לכסף הפדיון דקרוי נמי ערכך כמ"ש בש"מ ב"מ {{ממ|[[שיטה מקובצת/בבא מציעא/נז/א#ור"ל|דף נ"ז]] ד"ה ור"ל}} וז"ל ולמ"ד שיצא לחולין ד"ת תקשי ממתני' דתניא לעיל פרה זו תחת פרה של הקדש כו' אין הקדשו פדוי לפי גירסת הראב"ד ז"ל דגרם הכי י"ל דהתם שלא עשה דמים לא לבהמת חולין ולא לבהמת קדשים דבעי' כסף ערכך וליכא אבל הכא כששם בהמה של חולין אלא שלא שם בהמת קדשים אם הי' שוות בדמים אם לאו עכ"ל. ויעוי' רש"י ב"מ {{ממ|[[רש"י/בבא מציעא/נה/א#|דף נ"ה ע"א]]}} פרה זו תחת פרה של הקדש הקדשו פדוי אע"פ שלא שם דמים קצובים דקיי"ל הקדש שו"מ שחיללו על שו"פ מחולל ויעוי' בתוס' ובשמ"ק שם. והרשב"א בש"מ [[שיטה מקובצת/בבא מציעא/נז/א|ב"מ נ"ז]] ד"ה מר אית לי' כתב וז"ל וא"ת למ"ד דשמואל אפי' לכתחלה והא בערכך כתיב ועשרה כהנים כתיבי בפרשה כו', עי"ל דאצטריך להא דאמרינן לעיל פרה זו תחת פרה של הקדש הקדשו אינו פדוי וטעמא משום שלא הזכיר דמים כלל ורחמנא אמר בערכך דאלמא צריך להזכיר בי' ערך וכשהכהן מוכרו צריך לדקדק בדמים אבל הקדש ביד בעלים אפילו בכ"ש לשמואל עכ"ל. מיהו איכא למימר דכוונת רש"י להערכה ממש גם כדינא ובכל שיערכוהו סגי גם בתלתא והכא דבבעלים מיירי [אם לא פליג רש"י אתוס'] לא בעי תלתא אבל הערכה דידהו דבעלים גופייהו מיהא בעי ובכל שיערכוהו סגי. אבל אין זה נוגע לחפץ דברינו להלן, דמ"מ הא מיהא חזינן דחוץ מענין הממון שיש לבעלים יתרון לפדותו על שו"פ יש לו יתרון גם בדין ההערכה עצמו דאין צריך לג' ובהכי איירי שמואל כנ"ל]. וא"כ באחר שאינו בעלים המחלל על שו"פ מלבד ענין הממון שמאנה את ההקדש איכא גם חסרון ההערכה של ג' או י' בנ"א ואמאי מהני חילולו כשהוא בא ברשות הבעלים, דע"ז לכאורה בודאי אין סברא כלל לומר שהוא מצד עיכוב הבעלים ומשו"ה מהני נתינת רשותם. אכן להריטב"א ניחא ע"פ המבואר בש"מ המובא לעיל שהק' נמי האיך מחללין בשו"פ והרי בעינן הערכה ותי' דהיינו קי בבא ליד גזבר והכא כשעודו ביד בעלים, וא"כ י"ל דכ"ו שהוא ביד בעלים גם אחר לא בעי הערכת ג' או י' אלא שיש כאן עיכוב הבעלים בעיקר הפדיון בפחות משווי' וע"ז מהני נתינת רשותם. אך התוס' במנחות נראה דלא ס"ל לחלק בהכי מדלא תירצו קושייתם בפשיטות דבגמזיות יריחו בא כבר ליד גזבר מאבותיהם, וכן הרגיש הגאון מהר"מ אויערבאך ז"ל בקו"א לטו"א שם. ואף שהתוס' לא הזכירו בדבריהם דגם אחר יכול לחלל בשו"פ מרצון הבעלים, הנה נראה דהריטב"א בהביאו דברי התוס' נתכוין לדבריהם אלו במנחות ומסתמא כך היתה לפניו הגירסא דגם אחר מרצונם מחלל, דלפנינו בב"מ לא נמצאו דברי תוס' אלו ולעומת זה במנחות שם הזכירו שכן יש לפרש מסותא דשנים אוחזין והכוונה להקושיא שבריטב"א בשמם יעו"ש, וא"כ ק"ק כנ"ל. וקצת י"ל דאמנם התוס' מודו נמי דקודם שבא ליד גזבר לא בעי הערכת ב"ד ובזה שווין בעלים ואחרים אלא דס"ל דלבעלים יש עוד יתרון דיכולין לחלל על שו"פ גם בבא ליד גזבר ואינם צריכים בפדיונן עשרה או ג', ובאמת בההיא דגמזיות לא מהני פדיון אחרים ע"פ רצון הבעלים בשו"פ כיון דמ"מ אחר בעי הערכה מי' בנ"א כשבא כבר ליד גזבר, ומ"ש הריטב"א מלשונם דגם אחר פודה בשו"פ מרצונם היינו רק לענין מסותא שהזכירו דשם לא בא ליד גזבר, ודחוק הוא:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף