עריכת הדף "דבר אברהם/א/ח" (פסקה)

==ב==

[ב] '''הדרן''' לדידן לתירוצו של הגאון בעל עמודי אור שלענ"ד אינו עולה יפה. דהנה בהא דסוכה הבנויה ברשות גזלן נגזלת כתב המג"א שם דבהג"א פ"ב דסוכה מבואר דזהו רק כשבנה ראובן את סוכתו בחצרו של שמעון שלא מדעתו אבל אם בנה הסוכה מדעת שמעון אינה נגזלת מפני שהקרקע שאולה להבונה לסוכתו. ואע"פ שבתוס' סוכה שם כתבו שבנה ראובן סוכה בחצרו של שמעון מדעתו כבר הגיה הב"ח דצ"ל שלא מדעתו, ומוכרח הוא ממקומו דאל"ה למ"ל להתוס' להזכיר כלל מדעתו כיון דכש"כ הוא דשלא מדעתו נגזלת, ואי לאשמועינן רבותא דמדעתו נמי נגזלת ולא חיישינן למה שהקרקע שאולה לסוכה הכי הו"ל למימר אפילו מדעתו, ע"כ המחוור כהב"ח דצ"ל שלא מדעתו כיון שכן מפורש באור זרוע וילמד הסתום ממנו. ומש"כ המג"א דמלשון הרמ"א שדילג תיבות שלא מדעתו וכתב סתמא משמע דס"ל דה"ה אם עשאה מדעת שמעון, הנה בדרכי משה הביא דברי הג"א בלשונם שלא מדעתו ומסיק שכ"כ התוס' בסוכה, ומזה נראה דגם לפניו היתה הגירסא בתוס' שלא מדעתו כהב"ח. ומעתה נוכח דתירוץ הנ"ל דחוק הוא. שהרי צריכין אנו לאוקמי שנטע נגזל את הדקל ברשות הגזלן שלא מדעתו ואמרינן בב"מ {{ממ|[[בבלי/בבא מציעא/קא/א|דף ק"א]]}} היורד לתוך חורבתו של חבירו ובנאה שלא ברשותו ואמר לו עצי ואבני אני נוטל ר"נ אמר שומעין לו ור"ש אמר אין שומעין לו ומסקינן בבית שומעין לו בשדה אין שומעין לו, ופירש"י בשדה היורד לחוך שדה ונטעה שלא ברשות כו', איכא דאמרי משום ישוב א"י איכא דאמרי משום כחשא דארעא מאי בינייהו א"ב ח"ל, ופסק הרמב"ם (פ"י מהלכות גזילה ה"ט) כלישנא בתרא, וא"כ נוטע דקל שלא מדעת אין הנוטע יכול לתבוע גוף הדקל משום כחשא דארעא אלא ממונא הוא דקא תבע מיניה, וא"כ כשגזל בעל הקרקע את הדקל לא הוי גזלן כלל ומאי נ"מ אי קני בשינוי או לא והרי אפילו אם קנה בשינוי דמים מיהא בעי למיהדר ובלא"ה נמי אינו חייב אלא דמי הוצאותיו וידו על התחתונה או שאומדין כו' עיי' בב"מ ק"א שם. ומ"מ בסוכה שבנה שלא מדעתו שפיר כתבו דהוי סוכה גזולה משום דבבית שומעין לו לומר עצי ואבני אני נוטל. ולפי"ז נדחה גם תירוצנו בהא דפרט לגזלן דא"א לאוקמי שבנה ונטע שלא מדעת הגזלן, דנהי דבבית ניחא כנ"ל אבל הרמב"ם ז"ל הרי כתב לדין זה גם בגוזל כרם שאינו חוזר כמש"ל ובכרם הרי אין שומעין לו ולא הוי גזלן כלל. ויש לקיים שם דברינו בדרך רחוקה ואכ"מ: